שומעים את הדופק באוזן: מה זה טנטון פועם ולמה מספרים עליו לרופא

איך אנשים מתארים את הצליל

התיאורים דומים מאוד זה לזה. "אני שומע את הלב שלי בתוך האוזן." "יש לי הלמות קצובה, כמו צעדים." "בלילה, כשאני שוכב, יש לי רחש שעולה ויורד."

המשותף לכולם הוא הקצב. הצליל לא קבוע. הוא עולה ויורד, ובדרך כלל בקצב שמתאים לדופק. אנשים שמים לב לזה לפעמים כשהם בודקים את הדופק בשורש כף היד ומגלים שהצליל באוזן "הולך יחד" איתו.

במה זה שונה מטנטון רגיל

רוב האנשים שמתארים טנטון שומעים צליל קבוע: צפצוף, זמזום, שריקה או רחש. הצליל יכול להיות חזק או חלש, אבל אין בו קצב. על הסוג הזה אפשר לקרוא במאמר טנטון: מושגים בסיסיים.

טנטון פועם הוא תופעה אחרת. המונח מתאר צליל שפועם בקצב, לעיתים קרובות בקצב פעימות הלב. לפי NIDCD זה מצב נדיר יחסית^[1]. ASHA מציינת שטנטון פועם עשוי להיות קשור לגורם בכלי הדם שמצריך בירור רפואי^[2].

ההבדל הזה חשוב, כי הוא משנה את הבדיקה. מי שמספר לרופא על "צליל באוזן" בלי לציין שהוא פועם, עלול לקבל הסבר שמתאים לטנטון רגיל. לכן כדאי לומר במפורש: "הצליל פועם בקצב הלב".

מתי שומעים דופק באוזן באופן טבעי

לא כל פעם ששומעים את הדופק היא סימן לבעיה. יש מצבים יומיומיים שבהם זה קורה לרוב האנשים:

• בשכיבה על הצד. כשהאוזן לחוצה לכרית, אנשים רבים מתארים שהם שומעים את הדופק לרגע.
• אחרי מאמץ. כשהלב פועם חזק ומהר, למשל אחרי ריצה או עלייה במדרגות, לפעמים שומעים אותו לרגע.
• כשהאוזן סתומה. כשהקולות מבחוץ חלשים יותר, צלילים מתוך הגוף בולטים יותר. זה יכול לקרות למשל אחרי הצטננות. ההסבר נמצא במאמר אוזן סתומה אחרי הצטננות.
• בשקט מוחלט. בחדר שקט מאוד, אנשים רבים מתחילים לשמוע צלילים מתוך הגוף שבדרך כלל מוסתרים.

המצבים האלה רגעיים. הם חולפים כשמשנים תנוחה, כשהדופק נרגע או כשהסביבה חוזרת לרעש הרגיל שלה. הצליל לא נשאר איתכם לאורך היום.

למה כדאי לספר לרופא על צליל פועם שחוזר

צליל פועם שחוזר, נמשך או מופיע בלי סיבה ברורה הוא משהו שכדאי לספר עליו לרופא^[3][2]. הסיבה היא לא שזה בהכרח משהו מדאיג. הסיבה היא שרק בדיקה יכולה לומר ממה הצליל נובע.

האתר הזה לא יכול לאבחן ולא מפרט רשימת סיבות. רשימה כזו, בלי בדיקה, נוטה רק להגביר דאגה. מה שכן אפשר לעשות זה להגיע לרופא עם מידע ברור.

מה לרשום לפני הפגישה

רופא יכול לעשות הרבה יותר כשיש לו תיאור מדויק. רשמו לעצמכם:

1. באיזו אוזן. אחת או שתיהן? תמיד באותה אוזן?
2. מתי. כל הזמן, רק בלילה, רק בשכיבה, אחרי מאמץ?
3. מה משנה אותו. האם הצליל משתנה כשמזיזים את הראש, כשלוחצים קלות על הצוואר או כשמשנים תנוחה? שימו לב בלבד, אל תנסו ללחוץ בכוח.
4. האם הוא בקצב הלב. אפשר לבדוק את הדופק בשורש כף היד ולהשוות.
5. מה עוד השתנה. שמיעה, סחרחורת, כאב ראש, לחץ באוזן, או כל תחושה חדשה אחרת.

במאמר מה לרשום לפני בדיקת שמיעה יש דף הכנה כללי שאפשר להשתמש בו גם כאן.

למי פונים

אפשר להתחיל אצל רופא המשפחה, שמכיר את התמונה הרפואית הכללית. אפשר גם לפנות לרופא אף-אוזן-גרון. כל אחד מהם יחליט אם נדרשות בדיקות נוספות ואילו. על ההבדל בין אנשי המקצוע השונים בתחום השמיעה אפשר לקרוא בעמוד אודיולוג, רופא אף-אוזן-גרון וקלינאי תקשורת.

איך מתמודדים עם הצליל עד הבדיקה

הצליל יכול להיות מטריד, במיוחד בלילה. כמה דברים שאנשים מספרים שעוזרים להם:

• צליל רקע שקט בחדר, כמו מאוורר או מוזיקה רכה, מסתיר חלק מהפעימה.
• שינוי תנוחת שינה, כך שהאוזן לא לחוצה לכרית.
• תזכורת לעצמכם שכבר רשמתם את הפרטים ושיש תוכנית לבדיקה.

על הקשר בין שקט, קשב ותחושת טנטון בלילה אפשר לקרוא במאמר טנטון בשקט.

מתי פונים לרופא

פנו לרופא המשפחה או לרופא אף-אוזן-גרון אם:

• הצליל הפועם חוזר או נמשך, גם אם הוא חלש.
• הצליל מופיע באוזן אחת בלבד.
• יש יחד איתו שינוי בשמיעה, סחרחורת או תחושה חדשה אחרת.
• הצליל מפריע לשינה או לתפקוד.

אם הצליל מופיע יחד עם תסמינים חדשים אחרים בגוף, ספרו על כך לרופא.

מה חשוב לזכור

• צליל פועם באוזן בקצב הלב נקרא טנטון פועם.
• הוא שונה מטנטון רגיל, שבו הצליל קבוע ואין בו קצב.
• לשמוע את הדופק לרגע בשכיבה או אחרי מאמץ זה דבר שקורה לאנשים רבים.
• צליל פועם שחוזר או נמשך הוא סיבה לספר לרופא.
• תיאור מדויק, מה, מתי ובאיזו אוזן, עוזר לרופא להחליט מה לבדוק.