מילון מונחים: שמיעה, בדיקות ומכשירי שמיעה

איך המילון בנוי

המילון כולל 86 מונחים בחמש קבוצות: האוזן והשמיעה, בדיקת השמיעה, המכשיר עצמו, מקור כוח וטעינה, וקישוריות ונגישות. ליד מונחים שנכתבים בדרך כלל באנגלית מופיע גם הקיצור, כי כך הם מופיעים במסמכים ובמפרטים. לכל מונח יש עוגן קבוע, כדי שאפשר יהיה לקשר אליו.

ההגדרות כאן קצרות בכוונה. כשיש באתר הסבר מלא, יש קישור אליו. ההגדרה היא נקודת התחלה, ולא תחליף להסבר של איש המקצוע שמכיר אתכם. לשאלות על השפה שבה מדברים על שמיעה ועל אנשים, יש עמוד נפרד: חירשים, כבדי שמיעה ומתחרשים: מונחים ושפה מכבדת. מונחים שמופיעים במאגר התאימות מוגדרים כאן בקבוצות "מקור כוח וטעינה" ו"קישוריות ונגישות".

האוזן והשמיעה

• אוזן חיצונית — האפרכסת ותעלת השמע. אוספת את הקול ומובילה אותו פנימה.^[1] הסבר מלא.
• עור התוף — קרום דק בסוף התעלה, שרוטט כשהקול פוגע בו.^[1]
• עצמות השמע — שלוש עצמות זעירות באוזן התיכונה, שמעבירות את הרטט מעור התוף פנימה.^[1]
• חצוצרת השמע — צינור שמחבר את האוזן התיכונה לגרון ומאזן את הלחץ משני צדי עור התוף.
• שבלול — איבר בצורת ספירלה באוזן הפנימית. תאי השיער שבו הופכים תנודות לאותות עצביים.^[1] הסבר מלא.
• תאי שיער — תאים חושיים בשבלול. התנועה שלהם יוצרת את האות החשמלי שעובר לעצב השמיעה.^[1]
• עצב השמיעה — העצב שמעביר את האותות מהשבלול אל המוח, שם הם מתפרשים כצליל.^[1]
• מערכת שיווי המשקל — חלק מהאוזן הפנימית, שעוזר למוח לדעת איפה הגוף נמצא במרחב. הקשר בין האוזן לשיווי המשקל.
• ירידה הולכתית — ירידה בשמיעה שבה הקול לא עובר כרגיל דרך האוזן החיצונית או התיכונה.
• ירידה תחושתית-עצבית — ירידה שמקורה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה.
• ירידה מעורבת — מצב שבו יש גם רכיב הולכתי וגם רכיב תחושתי-עצבי באותה אוזן.
• טנטון — שמיעת צליל, כמו צלצול או זמזום, בלי מקור חיצוני.
• היפראקוזיס — רגישות יתר לצלילים שרוב האנשים חווים כרגילים.
• מאמץ הקשבה — העבודה המחשבתית שנדרשת כדי להבין דיבור כשהשמיעה או הסביבה מקשות.
• אודיולוג — איש מקצוע שבודק שמיעה ומפרש את התוצאות. במקרים רבים הוא גם מתאים ומכוון מכשירי שמיעה.^[2]

בדיקת השמיעה

• אודיוגרמה — גרף שמציג את תוצאות בדיקת השמיעה לפי גובה צליל ועוצמה. איך קוראים אודיוגרמה.
• אודיומטריה — השם הכללי לבדיקה שמודדת את היכולת לשמוע צלילים בגבהים ובעוצמות שונים.^[3]
• תדר — גובה הצליל, נמדד בהרץ (Hz). צליל נמוך הוא תדר נמוך.
• עוצמה — עד כמה הצליל חזק, נמדדת בדציבלים (dB).
• סף שמיעה — הצליל החלש ביותר שאדם שומע בתדר מסוים, בתנאי הבדיקה.
• הולכת אוויר — שמיעה של צליל שמגיע דרך התעלה ועור התוף, בדרך כלל באוזניות.
• הולכת עצם — שמיעה של צליל שמגיע כרטט דרך עצמות הגולגולת, ועוקף את האוזן החיצונית והתיכונה.
• בדיקת דיבור — בדיקה שבודקת שמיעה והבנה של מילים, ולא רק של צלילים.
• טימפנומטריה — בדיקה שמודדת איך עור התוף זז כשהלחץ בתעלה משתנה.^[4] הסבר מלא.

המכשיר: רכיבים, עיבוד וצורות

• מיקרופון — הרכיב שקולט את הקול מהסביבה והופך אותו לאות חשמלי.^[2] איך מכשיר שמיעה בנוי.
• מגבר — הרכיב שמגדיל את עוצמת האות לפני שהוא נשלח לרמקול.^[2]
• מיקרופון כיווני — מערך של מיקרופונים שמאפשר לתת עדיפות לקול שמגיע מכיוון מסוים.
• מעבד — השבב שמשנה את הצליל לפי ההגדרות שנקבעו למכשיר.
• רמקול (מקלט, receiver) — החלק שמשמיע את הצליל המעובד. שני השמות מתארים אותו חלק.
• מכשיר אנלוגי — מכשיר שהופך גלי קול לאותות חשמליים ומגביר אותם, בלי להמיר אותם למספרים.^[2]
• מכשיר דיגיטלי — מכשיר שממיר את הקול לקוד מספרי, כך שאפשר לעבד אותו לפי גובה הצליל ועוצמתו.^[2] עיבוד אות דיגיטלי.
• דחיסה — עיבוד שמצמצם את ההפרש בין צלילים חלשים לחזקים.
• השהיה (latency) — הזמן הקצר שעובר מהרגע שהקול נכנס למכשיר ועד שהוא יוצא ממנו.
• תוכנית — קבוצת הגדרות שמותאמת למצב מסוים, כמו שקט, רעש או מוזיקה.
• הורדת תדרים — עיבוד שמעביר חלק מהצלילים הגבוהים לאזור תדרים נמוך יותר. הסבר מלא.
• בינה מלאכותית במכשיר שמיעה — שם כללי לשיטות עיבוד שלומדות מדוגמאות. המונח לבדו לא אומר מה בדיוק המכשיר עושה. מה המונח אומר.
• כיפה (dome) — חלק רך בקצה הצינורית או הרמקול, שנכנס לתעלה.
• תבנית אישית — חלק שנבנה לפי צורת האוזן ומחזיק את המכשיר או את הרמקול במקומו.
• פתח אוורור (vent) — תעלה קטנה בתבנית או במעטפת, שמשאירה מעבר לאוויר ולקול.
• צינורית דקה — צינור צר שמוביל את הקול ממכשיר שמאחורי האוזן אל התעלה. משמש בחלק מההתאמות הפתוחות.^[2] התאמה פתוחה וסגורה.
• וו (earhook) — חלק מעוקל שמחבר מכשיר שמאחורי האוזן אל הצינור שמוביל לתבנית.
• BTE — מכשיר שיושב מאחורי האוזן, והקול מגיע ממנו לתעלה דרך צינור או תבנית.^[2] צורות של מכשירי שמיעה.
• RIC / RIE / RITE — מכשיר שגופו מאחורי האוזן והרמקול שלו יושב בתוך התעלה. שלושת הקיצורים מתארים אותו רעיון. צורות של מכשירי שמיעה.
• miniRITE — כינוי שחלק מהיצרנים נותנים בשמות דגמים לגוף קטן מאחורי האוזן עם רמקול בתעלה.
• ITE — מכשיר שממלא את הקונכייה של האוזן החיצונית. נבנה לפי צורת האוזן.^[2]
• ITC — מכשיר שנבנה לפי צורת התעלה ויושב בפתח שלה.^[2]
• CIC — מכשיר קטן שיושב כולו בתוך תעלת השמע.
• IIC — מכשיר שיושב עמוק בתעלה, כך שבדרך כלל לא רואים אותו מבחוץ.
• התאמה מיידית (instant-fit) — מכשיר בתוך התעלה שמשתמש בחלקים מוכנים בגדלים קבועים, בלי תבנית אישית.
• CROS — מערכת שמעבירה קול מצד אחד של הראש לאוזן בצד השני. CROS: איך צליל עובר מצד לצד.
• BiCROS — גרסה של CROS שבה המכשיר באוזן הטובה יותר גם מגביר צליל לאוזן הזו עצמה. CROS: איך צליל עובר מצד לצד.
• רמת ביצועים — אותו דגם מוצע לפעמים בכמה רמות, שנבדלות במספר התכונות או בתוכנות העיבוד. הרמות מסומנות אצל כל יצרן אחרת.
• תוכנת התאמה — תוכנה שבה איש המקצוע מגדיר את המכשיר לפי תוצאות הבדיקה ולפי מה שהמשתמש מספר. "מרשם" הגברה.
• קושחה (firmware) — התוכנה הפנימית של המכשיר. עדכון קושחה יכול להוסיף או לשנות יכולות, לפי מה שהיצרן מפרסם.^[5]
• מכשיר OTC — קטגוריה של מכשירי שמיעה שנמכרים ישירות לצרכן, בלי מרשם, במדינות שבהן היא מוגדרת בחוק.^[2] מגבר קול מול מכשיר שמיעה.

מקור כוח וטעינה

• סוללה נטענת — סוללה מובנית שנטענת במטען, בדרך כלל בלילה. ברוב המכשירים המשתמש לא מחליף אותה בעצמו. איך פועלת סוללה נטענת.
• סוללה חד-פעמית — סוללה קטנה שמחליפים כשהיא נגמרת. שומרים סוללות רחוק מילדים ומחיות מחמד.^[2] סוללות ומקור כוח.
• מטען שולחני — מעמד שמחובר לחשמל. מניחים בו את המכשירים, והטעינה מתחילה.
• מטען נייד — מטען עם סוללה פנימית, שמאפשר לטעון את המכשירים גם בלי חיבור לחשמל.
• נרתיק טעינה — קופסה קטנה שמשמשת גם לאחסון וגם לטעינה, בדומה לאוזניות אלחוטיות.
• זמן פעולה — כמה שעות המכשיר עובד בטעינה אחת או בסוללה אחת. היצרנים מציינים שהוא משתנה לפי אופן השימוש, ההזרמה והסביבה.
• דירוג IP — קוד שמתאר עמידות של מוצר לאבק ולמים בתנאי בדיקה מוגדרים. דירוג IP במכשיר שמיעה.

קישוריות ונגישות

• Bluetooth — תקן לתקשורת אלחוטית לטווח קצר בין מכשירים.
• Bluetooth Classic — הגרסה הוותיקה של שמע ב-Bluetooth, שבה משתמשות רוב האוזניות והרמקולים האלחוטיים.
• Bluetooth Low Energy — גרסה של Bluetooth שנועדה לצריכת חשמל נמוכה. עליה בנויים ASHA ו-LE Audio.^[6]
• LE Audio — דור של שמע ב-Bluetooth. מכשיר שמיעה מתחבר בדרך הזו רק אם הוא תומך בה.^[7]
• LC3 — קודק השמע של LE Audio: דרך לדחוס שמע באיכות גבוהה ובצריכת חשמל נמוכה.^[7]
• Auracast — יכולת שידור ב-LE Audio: מקור אחד, והרבה מקלטים שתומכים בכך קולטים אותו.^[7] Auracast: שידור שמע ציבורי.
• עוזר Auracast — מסך באפליקציה או בטלפון שבו רואים אילו שידורי Auracast זמינים בסביבה ובוחרים אחד מהם.
• ASHA — פרוטוקול להזרמת שמע מטלפונים עם Android למכשירי שמיעה שתומכים בו.^[6]
• MFi — סימון של תוכנית תאימות למוצרים שעובדים עם iOS.^[5]
• הזרמה (streaming) — העברה של שמע, כמו שיחה, מוזיקה או קול מהטלוויזיה, ישירות למכשירי השמיעה.
• שיחה בידיים חופשיות — שיחת טלפון שבה המיקרופונים של מכשירי השמיעה קולטים את קול המשתמש, בלי להחזיק את הטלפון.^[5]
• 2.4 GHz — תחום תדרי הרדיו שבו פועל Bluetooth. חלק מהיצרנים מציינים כך דגמים עם חיבור אלחוטי לטלפון.
• NFMI — תקשורת אלחוטית לטווח קצר מאוד בשדה מגנטי. בחלק מהמכשירים היא משמשת לתקשורת בין שתי האוזניים.
• תקשורת בין המכשירים — העברת מידע או הגדרות בין המכשיר הימני לשמאלי, כדי ששניהם יפעלו יחד.
• מתאם LE Audio — אביזר שמתחבר לטלפון או למחשב בלי LE Audio, ומעביר מהם שמע למכשירים שתומכים ב-LE Audio.
• מתאם טלוויזיה — אביזר שמתחבר לטלוויזיה ומעביר את הקול שלה ישירות למכשירי השמיעה.^[8] קול מהטלוויזיה ישירות לאוזן.
• שלט רחוק — אביזר קטן לשינוי עוצמה ותוכנית בלי לגעת במכשיר.
• אפליקציה למכשיר שמיעה — אפליקציה בטלפון שמאפשרת לשנות עוצמה ותוכניות, ולפעמים גם לבדוק סוללה או לקבל עדכונים.
• Live Listen — יכולת ב-iPhone שבה הטלפון משמש כמיקרופון ומעביר קול למכשירי שמיעה תואמים.^[5]
• telecoil — סליל בחלק ממכשירי השמיעה, שקולט קול שמשודר כשדה מגנטי.^[2] telecoil ולולאת השראה.
• לולאת השראה — כבל שמותקן סביב אזור ומשדר קול כשדה מגנטי.^[8] שמיעה בבית כנסת ובמקום תפילה.
• HAC — סימון של טלפון שתוכנן לעבוד טוב יותר עם מכשירי שמיעה. מה הסימון HAC אומר.
• מיקרופון מרוחק — מיקרופון שהדובר מחזיק או מצמיד, ומעביר את קולו ישירות למכשיר.^[8] מיקרופון מרוחק.
• כתוביות ותמלול חי — הצגה של דיבור כטקסט על מסך, בזמן אמת. כתוביות ותמלול.

מה חשוב לזכור

• ההגדרות במילון כלליות. מה קיים במכשיר מסוים כתוב במפרט שלו.
• את תוצאות הבדיקה שלכם מפרש איש המקצוע שביצע אותה, לא המילון.
• כשמונח לא ברור בפגישה, מותר לבקש הסבר במילים פשוטות.