מיקרופונים כיווניים במכשירי שמיעה

למה בכלל צריך כיווניות

במסעדה, בכנס משפחתי או ברחוב, קולות מגיעים מכל הכיוונים. האוזן והמוח יודעים, עד גבול מסוים, להתמקד בקול אחד ולדחוק את השאר לרקע. כשיש ירידה בשמיעה, היכולת הזאת נעשית קשה יותר. על הקושי הזה יש הסבר בעמוד על הבנת דיבור ברעש.

מיקרופון רגיל קולט קול מכל הכיוונים בערך באותה מידה. הוא לא "יודע" שהאדם שמולכם חשוב יותר מהשולחן שמאחוריכם. מיקרופון כיווני נועד לשנות את האיזון הזה, כך שהקול שמגיע מכיוון מסוים יקבל משקל גדול יותר.

הרעיון עצמו לא חדש. גם האוזן החיצונית, הצדעה, עוזרת מעט לקלוט קול שמגיע מלפנים. כשהמיקרופון יושב מאחורי האוזן, הוא מפסיד חלק מההשפעה הטבעית הזאת. כיווניות במכשיר יכולה, בין השאר, להחזיר חלק ממנה. מעבר לזה, היא מנסה לתת לקול שמלפנים יתרון גדול יותר ממה שהאוזן נותנת לבד.

העיקרון: שני מיקרופונים והפרשי זמן

ברוב מכשירי השמיעה שיש בהם כיווניות, יש יותר ממיקרופון אחד. המיקרופונים ממוקמים במרחק קטן זה מזה. קול שמגיע מלפנים פוגע במיקרופון הקדמי מעט לפני שהוא פוגע במיקרופון האחורי. קול שמגיע מאחור פוגע בסדר ההפוך.

המעבד במכשיר משווה בין האותות שמגיעים משני המיקרופונים. לפי ההפרש ביניהם הוא יכול להעריך מאיזה כיוון הגיע הקול. אחר כך הוא מחזק קול שמגיע מהכיוון הרצוי ומחליש קול שמגיע מכיוונים אחרים. התוצאה היא "אלומה" של רגישות, שמכוונת בדרך כלל קדימה.

יש מכשירים שבהם שני המכשירים, באוזן ימין ובאוזן שמאל, מתקשרים זה עם זה. כך העיבוד יכול להשתמש במידע משני צידי הראש. זו טכנולוגיה כללית, והיישום שלה שונה בין דגמים.

סוגים של כיווניות

• כיווניות קבועה. המכשיר מעדיף קול שמגיע מלפנים, באופן קבוע, כל עוד התוכנית פעילה.
• כיווניות משתנה. המכשיר מזהה מאיפה מגיע הרעש החזק ומשנה את צורת האלומה כדי להחליש אותו.
• כיווניות במצב אוטומטי. המכשיר עובר בין קליטה מכל הכיוונים לבין קליטה כיוונית לפי הסביבה שהוא מזהה.

במכשיר אחד יכולים להיות כמה מהסוגים האלה, בתוכניות שונות. איך התוכניות מוגדרות ומי קובע אותן מוסבר בעמוד על תוכניות שמיעה ומצבים אוטומטיים.

במה זה יכול לעזור

היתרון המרכזי הוא בשיחה פנים אל פנים בסביבה רועשת. כשהדובר עומד מולכם והרעש מגיע מסביב, הכיווניות יכולה להגדיל את ההפרש בין הדיבור לבין הרעש. זה יכול להקל על ההבנה ועל המאמץ שכרוך בהקשבה.

כיווניות יכולה לעזור גם בהרצאה או באסיפה, כשהדובר נמצא מלפנים. במצבים כאלה כדאי לשבת כך שהדובר יהיה מולכם ולא בצד.

יש עוד יתרון שפחות מדברים עליו. כשהרעש מאחור מוחלש, ההקשבה יכולה להיות פחות מעייפת. גם אם לא כל מילה נשמעת ברורה, המאמץ הכללי לעקוב אחרי השיחה יכול לרדת. כל אדם חווה זאת אחרת, ולכן כדאי לשים לב למצבים שבהם הכיווניות עוזרת לכם ולמצבים שבהם היא פחות נוחה, ולספר על כך בביקור המעקב.

חשוב גם לזכור שהכיווניות פועלת לפי הכיוון של הראש. כשאתם מסובבים את הראש אל הדובר, האלומה מסתובבת איתכם. לכן הרגל פשוט, כמו להסתכל על מי שמדבר, משפר את התנאים שבהם הכיווניות עובדת. זה מתחבר גם לקריאת שפתיים והבעות פנים, שעוזרות להבנה בכל מקרה.

המגבלות

כיווניות היא כלי, לא פתרון לכל מצב. כדאי להכיר את הגבולות שלה:

• היא לא מבחינה בין סוגי דיבור. אם אדם אחר מדבר מאותו כיוון של בן השיח, גם הוא יוגבר.
• היא מניחה שאתם מסתכלים על הדובר. אם הדובר בצד או מאחור, למשל ברכב, הכיווניות עלולה להחליש דווקא אותו.
• היא לא מבטלת רעש. היא משנה את האיזון בין כיוונים. הרעש עדיין קיים.
• היא פחות יעילה כשהדובר רחוק. בחדר גדול עם הדהוד, הקול מגיע מכל הכיוונים גם אחרי שהוא מוחזר מהקירות.
• רוח משפיעה על מיקרופונים. רוח שפוגעת במיקרופונים יוצרת רעש משלה, ויש לה השפעה על הכיווניות.

לכן כיווניות עובדת יחד עם אמצעים אחרים: עיבוד רעש, ישיבה נכונה, תאורה שמאפשרת לראות את הפנים, ולפעמים מיקרופון חיצוני שקרוב לדובר. על עיבוד הרעש עצמו יש עמוד נפרד: מה עושה הפחתת רעש.

מה חשוב לזכור

• מיקרופון כיווני מעדיף קול שמגיע מכיוון מסוים, בדרך כלל מלפנים.
• העיקרון מבוסס על השוואה בין כמה מיקרופונים ועל הפרשי זמן ההגעה של הקול.
• היתרון העיקרי הוא בשיחה פנים אל פנים בסביבה רועשת.
• כיווניות לא מבחינה בין דיבור חשוב לדיבור אחר, ולא מבטלת רעש.
• איך הכיווניות מוגדרת במכשיר שלכם נקבע בהתאמה וכתוב במדריך למשתמש.