קהילות דוברות שפות שונות: נגישות שמיעתית ותקשורתית

בקהילות רבות בישראל מדברים כמה שפות. במועדון אחד אפשר לשמוע עברית, רוסית, ערבית, אמהרית, צרפתית, אנגלית ויידיש. לאדם שמתקשה לשמוע, כל שפה שאינה שפת האם שלו היא שכבה נוספת של קושי. המאמר מיועד לרכזות, לעובדות סוציאליות ולהנהלות של מוסדות וארגונים קהילתיים. הוא מציע דרכים להנגיש מידע ותקשורת בלי להניח שכולם מדברים אותה שפה.

שני מחסומים בבת אחת

כשאדם מקשיב בשפה שנייה, הוא משקיע יותר מאמץ. הוא מתרגם, משלים מילים חסרות, ומנחש לפי ההקשר. כשהשמיעה תקינה והחדר שקט, זה אפשרי. כשהשמיעה חלשה, או כשיש רעש רקע, המאמץ גדל. על הבנת דיבור ברעש יש מאמר רקע: דיבור ברעש.

יש עוד כמה דברים שקורים בפועל:

• מילים מוכרות פחות קשה להשלים. בשפת האם, אדם משלים מילה שלא שמע לפי ההקשר. בשפה שנייה, יש פחות מילים מוכרות להשלים מהן.
• עייפות מחזירה לשפת האם. אצל אנשים מבוגרים, במיוחד כשהם עייפים או לחוצים, היכולת בשפה השנייה עלולה לרדת.
• בושה כפולה. קשה לבקש שיחזרו על משפט. קשה עוד יותר כשלא ברור אם הבעיה היא בשמיעה או בשפה.

יש גם הבדלים בהרגלי תקשורת בין תרבויות. בחלק מהקהילות לא נהוג להודות בקושי מול זרים, או לשאול שוב את מי שנתפס כבעל סמכות. אדם כזה עשוי להנהן ולהסכים גם כשלא הבין. לכן חשוב במיוחד לוודא הבנה בשאלה פתוחה, ולתת לגיטימציה מפורשת לבקש חזרה. משפט כמו "זה בסדר לבקש שאחזור, אני רגיל לזה" יכול לפתוח את השיחה.

לכן מי שעובד עם קהילה רב-לשונית צריך לשאול שתי שאלות על כל אדם: באיזו שפה הכי נוח לו, ומה עוזר לו לשמוע.

מידע כתוב ושפה פשוטה

מידע כתוב עוזר גם למי שמתקשה לשמוע וגם למי שמבין טוב יותר כשהוא קורא.

• הודעות בכמה שפות. לוח הודעות, שלטים ודף מידע בשפות העיקריות של הקהילה.
• שפה פשוטה. משפטים קצרים, מילים יומיומיות, רעיון אחד בכל משפט. שפה פשוטה עוזרת גם למי שקורא בשפה שנייה.
• תרגום שנבדק. תרגום אוטומטי הוא התחלה, אבל כדאי שדובר השפה יעבור עליו לפני שהוא נתלה.
• אותיות גדולות וברורות. במיוחד בהודעות לקהל מבוגר.

סמלים ותמונות

סמל של צלחת לחדר האוכל, תמונה של רופא לחדר הטיפולים, שעון עם השעה של הפעילות. סמלים ותמונות מעבירים מידע בלי תלות בשפה. הם עוזרים גם לאנשים שמתקשים לקרוא.

תיווך ותרגום בשיחה

בשיחה חשובה, אדם שמכיר את השפה יכול לגשר. יש כמה אפשרויות, ולכל אחת מגבלות.

• איש צוות שדובר את השפה. האפשרות הנוחה ביותר כשהיא קיימת. כדאי לדעת מראש מי בצוות מדבר אילו שפות.
• מתורגמן מקצועי. מתאים לשיחות רגישות, כמו שיחה על מצב בריאותי או החלטה חשובה.
• בן משפחה. זמין, אבל לא תמיד מתאים. הוא עלול לקצר, לנסח מחדש או לא לרצות להעביר מידע קשה. גם פרטיות האדם נפגעת.

כשמתרגמים, מדברים אל האדם עצמו ולא אל המתרגם. מסתכלים עליו, ומחכים לתגובה שלו. על הרגלי דיבור עם מי שמתקשה לשמוע יש מאמר נפרד: איך מדברים עם מי שמתקשה לשמוע.

כתוביות ותמלול

בהרצאות ובאירועים, כתוביות או תמלול על המסך יכולים לעזור. חלק מכלי התמלול האוטומטי תומכים בכמה שפות, אבל הדיוק משתנה משפה לשפה. על כתוביות ותמלול יש מאמר נפרד: כתוביות ותמלול.

שפת סימנים

בקהילה יש גם אנשים חירשים שהשפה העיקרית שלהם היא שפת סימנים. גם היא שפה, ולא רק כלי עזר. באירוע קהילתי, כדאי לברר מראש אם יש צורך במתורגמן לשפת סימנים.

הרצאות ואירועים

באירוע קהילתי שמשתתפים בו דוברי כמה שפות, כדאי לתכנן את הנגישות מראש. מצגת עם מילים בשתי שפות, דף סיכום מתורגם, או קבוצה קטנה עם מנחה דובר השפה אחרי ההרצאה. כשיש מתורגמן, הוא עומד ליד הדובר, כך שהקהל רואה את שניהם. המרצה מדבר בקצב שמאפשר תרגום, ועוצר בסוף כל רעיון. שאלות מהקהל מתורגמות לכולם, לא רק למי ששאל. כך כל המשתתפים שומעים את אותה שיחה, ואף קבוצה לא נשארת בחוץ.

לכבד את השפה של כל אחד

נגישות היא גם יחס. אדם שמדבר בשפה שלו, והסביבה מקבלת אותה, מרגיש בבית. כמה הרגלים פשוטים עוזרים:

• לשאול כל דייר או משתתף באיזו שפה הוא מעדיף לקבל מידע, ולרשום את התשובה.
• לא לתקן שפה בזמן שיחה.
• לא להניח שמי שלא ענה לא הבין את השפה. ייתכן שהוא לא שמע.
• לשלב בפעילות תכנים בשפות של הקהילה.

מה חשוב לזכור

• שפה שנייה וקושי שמיעה הם שני מחסומים, וכל אחד מגביר את השני.
• מידע כתוב בכמה שפות, בשפה פשוטה ועם סמלים, מגיע ליותר אנשים.
• בשיחה רגישה, מתורגמן או איש צוות דובר השפה עדיפים על בן משפחה.
• מדברים אל האדם, לא אל המתרגם.
• שואלים כל אדם באיזו שפה נוח לו, ומה עוזר לו לשמוע.

לפניות בנושא תכני הדרכה והרצאות: info@hearing.co.il