כשאוזן אחת שומעת פחות: מה זה אומר

יש אנשים שמגלים במקרה שאוזן אחת שומעת פחות. הם מעבירים את הטלפון לאוזן השנייה ומרגישים פתאום שהקול ברור יותר. או שהם שמים לב שבשיחה ליד שולחן, תמיד קשה להם לשמוע את מי שיושב משמאל. המאמר מסביר מה זה אומר כששתי האוזניים לא שומעות באותה מידה, ולמה זה משפיע על כל כך הרבה מצבים. הוא מסביר עקרונות כלליים, ולא מאבחן.

איך שמיעה לא שווה בין האוזניים מורגשת

כשאוזן אחת שומעת פחות, המוח מקבל ממנה פחות מידע. חלק מהאנשים לא שמים לב לזה בכלל, כי האוזן השנייה "מכסה" על הפער. אחרים מרגישים את זה במצבים מסוימים:

• בטלפון. בצד אחד הקול ברור, ובצד השני הוא נשמע עמום או רחוק.
• בשיחה מהצד. כשמישהו מדבר מהצד של האוזן שמתקשה, קשה יותר להבין אותו.
• ברעש. במסעדה או באירוע, ההבנה יורדת יותר מאשר אצל מי ששומע בשתי האוזניים.
• באיתור קול. קשה לדעת מאיפה מגיע צלצול, קריאה או רכב.
• בשינה. יש מי שמגלה שכשהאוזן ה"טובה" מונחת על הכרית, השעון המעורר כמעט לא נשמע.

הרבה פעמים אנשים מסתגלים בלי לשים לב. הם מסובבים את הראש, בוחרים מקום קבוע ליד השולחן או מחזיקים את הטלפון תמיד באותו צד. ההרגלים האלה הם לפעמים הרמז הראשון.

למה קשה לדעת מאיפה מגיע צליל

כדי לזהות כיוון של צליל, המוח משווה בין שתי האוזניים. צליל שמגיע מימין מגיע קצת קודם לאוזן הימנית, ונשמע בה קצת חזק יותר. ההבדלים האלה קטנים מאוד, אבל המוח רגיש אליהם. על העיקרון הזה יש מאמר נפרד: למה שומעים בשתי אוזניים.

כשאוזן אחת שומעת פחות, ההשוואה הזו משתבשת. הצליל נשמע חזק יותר בצד ה"טוב", גם אם הוא הגיע מהצד השני. התוצאה היא בלבול: אנשים מסתובבים לכיוון הלא נכון כשקוראים להם, או מתקשים לדעת מאיפה מגיע רכב.

צל הראש

יש עוד סיבה שהצד החלש מורגש כל כך. הראש עצמו חוסם חלק מהצליל שמגיע מצד אחד ובדרך לאוזן השנייה. זה בולט במיוחד בצלילים גבוהים, כמו חלק מהעיצורים בדיבור. לכן כשמישהו מדבר מהצד של האוזן שמתקשה, הקול שלו מגיע לאוזן השנייה מוחלש, ודווקא החלקים החשובים להבנה נחלשים ראשונים.

סיבות אפשריות באופן כללי

שמיעה לא שווה יכולה לנבוע ממצבים רבים ושונים. חלקם פשוטים וחלקם דורשים בירור. באופן כללי, ובלי שזו רשימה מלאה:

• בתעלת השמע. הצטברות שעווה או משהו שחוסם את התעלה.
• באוזן התיכונה. נוזל, זיהום או בעיה בעצמות הקטנות או בעור התוף.
• באוזן הפנימית או בעצב. שינויים בשבלול או בעצב השמיעה, מסיבות שונות.
• חשיפה לרעש. רעש חזק שמגיע בעיקר מצד אחד יכול להשפיע על האוזן הקרובה אליו.

כיוון שהטווח רחב כל כך, אי אפשר לדעת לבד מה הסיבה. ירידה שמופיעה רק באוזן אחת היא סיבה מוכרת לבירור רפואי.

מה בודקים

בבדיקת שמיעה כל אוזן נבדקת בנפרד. כך אפשר לראות אם יש הבדל בין האוזניים, ובאילו צלילים. בודקים גם את השמיעה דרך האוויר וגם דרך העצם, וזה עוזר להבין באיזה חלק של האוזן נמצא מקור הקושי. לפעמים מוסיפים בדיקות של האוזן התיכונה ושל הבנת דיבור, ולפי הצורך הרופא יכול להפנות לבירור נוסף. על הבדיקות אפשר לקרוא במאמר סוגי בדיקות השמיעה.

מתי פונים לרופא

אם אתם מרגישים שאוזן אחת שומעת פחות מהשנייה, פנו לרופא אף-אוזן-גרון או לרופא המשפחה. זה חשוב במיוחד אם השינוי הופיע פתאום, אם יש צפצוף או זמזום באוזן אחת, תחושת מלאות, כאב, הפרשה או סחרחורת. אל תחכו שהקושי "יעבור מעצמו" כדי לבדוק אותו.

מה חשוב לזכור

• שמיעה לא שווה בין האוזניים מורגשת בטלפון, בשיחה מהצד וברעש.
• המוח משווה בין שתי האוזניים כדי לזהות כיוון, ולכן ירידה בצד אחד מבלבלת.
• הראש עצמו מחליש צלילים שמגיעים מהצד החלש.
• הסיבות רבות ושונות, ורק בדיקה יכולה לברר אותן.
• ירידה באוזן אחת, ובמיוחד שינוי פתאומי, היא סיבה לפנות לרופא.