אילו בדיקות שמיעה קיימות ומה כל אחת בודקת

"בדיקת שמיעה" נשמעת כמו בדיקה אחת. בפועל, זה לרוב שם כללי לכמה בדיקות שונות. כל אחת עונה על שאלה אחרת: כמה חזק צריך להיות צליל כדי שתשמעו אותו, כמה טוב אתם מבינים מילים, ואיך עובד החלק של האוזן שמעביר את הקול פנימה. המאמר הזה מסביר מה כל בדיקה בודקת. הוא לא מסביר איך קוראים את התוצאות. לשם כך יש מאמר נפרד, איך מבינים תוצאות של בדיקת שמיעה.

איש המקצוע מחליט אילו בדיקות מתאימות. לא בכל ביקור עושים את כולן.

בדיקת טונים

מה היא בודקת

בבדיקת טונים בודקים מה הצליל השקט ביותר שאתם שומעים. בודקים צלילים בגבהים שונים, מנמוכים ועד גבוהים, וכל אוזן נבדקת בנפרד. התוצאות נרשמות בגרף שנקרא אודיוגרמה.

איך היא מתנהלת

לרוב יושבים בחדר שקט או בתא מבודד. שומעים צלילים, וכל פעם שצליל נשמע, מסמנים: לוחצים על כפתור או מרימים יד. הצלילים נעשים שקטים יותר ויותר, עד שמגיעים לגבול השמיעה.

אוויר ועצם

הבדיקה נעשית בשתי דרכים:

• הולכה באוויר. הצלילים מושמעים באוזניות. הקול עובר את כל המסלול: התעלה, עור התוף, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.
• הולכה בעצם. מניחים מכשיר רטט קטן מאחורי האוזן. הרטט עובר דרך עצמות הגולגולת ומגיע ישר לאוזן הפנימית, כמעט בלי לעבור באוזן החיצונית והתיכונה.

למה כל אוזן נבדקת לחוד

שתי האוזניים יכולות לשמוע באופן שונה. לכן בודקים כל אחת בנפרד. לפעמים משמיעים רעש קבוע באוזן אחת בזמן שבודקים את השנייה. המטרה היא שהאוזן שלא נבדקת לא "תעזור" ותשנה את התוצאה. זה חלק רגיל מהבדיקה, ואיש המקצוע מסביר מתי עושים זאת.

ההשוואה בין שתי הדרכים חשובה. היא עוזרת להבין באיזה חלק של המסלול נמצא הקושי. על המשמעות של זה אפשר לקרוא במאמר סוגי ירידה בשמיעה.

בדיקת דיבור

בדיקת טונים בודקת צלילים בודדים. אבל ביום-יום אנחנו שומעים דיבור, ודיבור מורכב יותר. לכן יש בדיקה שמשתמשת במילים.

בבדיקת דיבור מושמעות מילים, ואתם חוזרים עליהן. הבדיקה יכולה לענות על שתי שאלות שונות:

1. מאיזו עוצמה אתם מתחילים לשמוע דיבור. כלומר, כמה חזק צריך לדבר כדי שתשמעו ותזהו מילים.
2. כמה מהמילים אתם מבינים. כשהדיבור חזק מספיק, האם המילים ברורות, או שחלק מהן מתבלבלות.

יש מקרים שבהם אדם שומע את המילים, אבל לא מבין את כולן. בדיקת הדיבור עוזרת לראות את ההבדל הזה. לפעמים בודקים דיבור גם על רקע רעש, כי זה מצב שהרבה אנשים מתקשים בו.

טימפנומטריה

מה היא בודקת

טימפנומטריה היא בדיקה של תפקוד האוזן התיכונה. היא לא מודדת כמה אתם שומעים. היא בודקת איך עור התוף והחלל שמאחוריו מגיבים לשינוי לחץ.

איך היא מתנהלת

מכניסים לפתח תעלת השמע קצה רך. המכשיר משנה מעט את הלחץ בתעלה ומשמיע צליל, ומודד איך עור התוף זז. הבדיקה קצרה. לא צריך לענות או ללחוץ על כפתור, רק לשבת בשקט. לפעמים מרגישים לחץ קל באוזן.

למה היא שימושית

התוצאה עוזרת לאיש המקצוע להבין אם האוזן התיכונה עובדת כרגיל. למשל, אם יש סימנים לנוזל מאחורי עור התוף, לבעיה בלחץ או לחור בעור התוף. על החלק הזה של האוזן אפשר לקרוא עוד במאמר מה קורה באוזן התיכונה.

בדיקות נוספות

לפי הצורך, איש המקצוע יכול להוסיף בדיקות אחרות. למשל, בדיקה של תגובה רפלקסיבית של שריר זעיר באוזן התיכונה לקול חזק. או בדיקות שבודקות תגובה של האוזן הפנימית בלי שהנבדק צריך לענות. השמות והפרטים משתנים ממקום למקום. אם נעשית בדיקה שלא הוסברה לכם, שאלו מה היא בודקת ולמה.

מתי פונים לרופא

אם אתם מרגישים שינוי בשמיעה, באוזן אחת או בשתיהן, פנו לרופא אף-אוזן-גרון או לרופא המשפחה. כך גם אם יש כאב באוזן, הפרשה, תחושה של אוזן סתומה, צפצוף או זמזום, או סחרחורת. הרופא בודק את האוזן ומחליט אילו בדיקות שמיעה נדרשות. בדיקות השמיעה הן חלק מהבירור, אבל את האבחנה עושה רופא.

מה חשוב לזכור

• "בדיקת שמיעה" כוללת לרוב כמה בדיקות, וכל אחת בודקת דבר אחר.
• בדיקת טונים בודקת את הצליל השקט ביותר שנשמע, דרך האוויר ודרך העצם.
• בדיקת דיבור בודקת שמיעה והבנה של מילים.
• טימפנומטריה בודקת את תפקוד האוזן התיכונה, לא את רמת השמיעה.
• את התוצאות מפרש איש מקצוע, ואת האבחנה עושה רופא.