כל כמה זמן לבדוק שמיעה? מה ידוע, ומתי לא מחכים

אין לוח זמנים אחד

לפי ASHA, אין לוח זמנים אחד מוסכם לבדיקות סינון שמיעה למבוגרים. התדירות נקבעת לפי הגיל, מחלות נוספות, גורמי סיכון והנגישות לבדיקה.

כוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת (USPSTF) קבע ב-2021 שאין די ראיות כדי להמליץ בעד או נגד בדיקת סינון שגרתית למבוגרים מגיל 50 שאין להם תלונות. זה לא אומר שבדיקה מיותרת. זה אומר שהמחקר עוד לא הכריע לגבי בדיקה שגרתית לכולם.

מתי לא מחכים לבדיקה שגרתית

תסמינים, שינוי מורגש בשמיעה או השתייכות לקבוצת סיכון הם סיבה להיבדק עכשיו, ולא לחכות למועד שגרתי.

ההמלצה של USPSTF לא חלה על מי שמבחין בסימנים של ירידה בשמיעה. מי שמתקשה לשמוע, או שבני המשפחה מעירים לו על כך, נבדק בלי לחכות למועד שגרתי. הסימנים הראשונים לירידה בשמיעה כולל שאלון קצר.

ירידה פתאומית בשמיעה, במיוחד באוזן אחת, היא סיבה לפנות לרופא באותו יום.

מי בקבוצות שכדאי לבדוק באופן מסודר

לפי ארגון הבריאות העולמי, בדיקות סינון מסודרות חשובות במיוחד לקבוצות בסיכון:

• תינוקות וילדים.
• מי שחשופים לרעש או לחומרים כימיים בעבודה. ראו הגנת שמיעה במקום העבודה.
• מי שמקבלים תרופות שעלולות לפגוע בשמיעה. ראו תרופות ושמיעה.
• מבוגרים בגיל המבוגר.

מי שנמצא באחת הקבוצות האלה יכול לשאול את הרופא או את איש המקצוע באיזו תדירות כדאי להיבדק במצב שלו.

אחרי בדיקה שכבר נעשתה

כשבדיקה מראה ירידה, או כשמשתמשים במכשיר שמיעה, איש המקצוע קובע את מועד הבדיקה הבאה לפי הממצאים. שומרים עותק של כל אודיוגרמה, כדי שאפשר יהיה להשוות בין בדיקות לאורך זמן. איך קוראים אודיוגרמה מסביר מה להשוות.

איך מתחילים

הדרך לבדיקה דרך הקופה מוסברת בבדיקת שמיעה דרך קופת החולים, ומה קורה בביקור עצמו מוסבר במכון שמיעה: מה קורה שם.

מה חשוב לזכור

• אין לוח זמנים אחד מוסכם לבדיקות שמיעה לכל המבוגרים.
• תסמינים, שינוי מורגש או קבוצת סיכון: לא מחכים לבדיקה שגרתית.
• ירידה פתאומית בשמיעה היא סיבה לפנות לרופא באותו יום.
• לפי ארגון הבריאות העולמי, חשיפה לרעש בעבודה, תרופות שעלולות לפגוע בשמיעה וגיל מבוגר הם גורמי סיכון שמצדיקים בדיקה מסודרת.
• אחרי בדיקה, איש המקצוע קובע מתי לבדוק שוב.