דירוג IP במכשיר שמיעה: מה הקוד מתאר ומה הוא לא מבטיח

מאיפה הגיע הקוד ולמה הוא קיים

קוד IP לא נולד בעולם מכשירי השמיעה. זו שיטת סימון בינלאומית למוצרים חשמליים מכל הסוגים: טלפונים, שעונים, גופי תאורה לחוץ, מנועים וציוד תעשייתי. המטרה שלה פשוטה: לתת שפה אחת לשאלה "עד כמה המעטפת של המוצר הזה חוסמת דברים מבחוץ".

לפני שהייתה שיטה כזו, כל יצרן יכול היה לכתוב "עמיד" או "מוגן" לפי ההגדרה שלו. המילים האלה לא אומרות הרבה, כי לא ברור מה נבדק ואיך. הקוד מחליף מילים כלליות בתוצאה של בדיקה שהוגדרה מראש בתקן. כשכתוב IP ואחריו שתי ספרות, יודעים שהמוצר עבר בדיקה מסוימת, ושהתוצאה שלה מתוארת בספרות האלה.

במכשירי שמיעה השאלה הזו חשובה במיוחד. המכשיר יושב על הגוף או בתוכו שעות רבות. הוא פוגש זיעה, לחות, אבק, שיער ולפעמים טיפות גשם. לכן יש יצרנים שמציינים במפרט את דירוג ה-IP של הדגם.

איך קוראים את שתי הספרות

הקוד בנוי תמיד באותה צורה: האותיות IP, ואחריהן שתי ספרות. כל ספרה עונה על שאלה אחרת.

• הספרה הראשונה מתארת הגנה מפני חדירה של מוצקים: מחלקים גדולים ועד אבק דק.
• הספרה השנייה מתארת הגנה מפני חדירה של מים: מטפטוף ועד טבילה.

ככל שהספרה גבוהה יותר, הבדיקה שהמעטפת עמדה בה מחמירה יותר באותו מאפיין. אבל אין קשר בין שתי הספרות. מוצר יכול לקבל ספרה גבוהה באחת ונמוכה בשנייה, כי אלה שתי בדיקות נפרדות.

כשאחת הספרות היא X

לפעמים מופיעה האות X במקום אחת הספרות. המשמעות היא שהמאפיין הזה לא נבדק, או שלא פורסם לגביו דירוג. X אינו אפס. הוא פשוט אומר "אין כאן מידע". לכן אי אפשר להסיק ממנו שהמוצר מוגן, וגם לא שהוא לא מוגן.

את ההגדרה המדויקת של כל רמה, ואת תנאי הבדיקה שלה, קובע התקן עצמו. האתר מסביר את מבנה הקוד, ולא מפרט את ערכי הבדיקה.

מה הבדיקה בודקת, ומה נשאר מחוץ לה

כדי להבין דירוג IP, כדאי לחשוב על מה שקורה במעבדה. בודקים מעטפת חדשה, בתנאים קבועים, לפי הוראות מדויקות. זה מאפשר להשוות בין תוצאות. אבל בגלל זה הבדיקה גם רחוקה מהחיים.

כמה דברים שבדרך כלל אינם חלק מהבדיקה:

• סוג המים. מים במעבדה אינם מי ים, מי בריכה או מים עם סבון ושמפו.
• טמפרטורה. אדים של מקלחת חמה אינם התנאים שבהם נבדקה המעטפת.
• זמן ושחיקה. הבדיקה נעשית על מוצר חדש. אטמים וחיבורים יכולים להשתנות לאורך חיי המוצר.
• מה שמחובר למכשיר. הדירוג מתאר את המעטפת. המטען, הצינורית, הכיפה והאביזרים לא בהכרח נכללים בו.

יש גם הבדל בין אירוע חד-פעמי לבין חשיפה יומיומית. זיעה בזמן הליכה בקיץ, לחות באמבטיה או אבק בעבודה בגינה הם מצבים שחוזרים שוב ושוב. בדיקת הדירוג לא נועדה לדמות הצטברות כזו לאורך חודשים ושנים. היא עונה על שאלה אחת וממוקדת: איך המעטפת החדשה מתנהגת בתנאי הבדיקה.

לכן הדירוג הוא מידע טכני על עמידות המעטפת. הוא אינו הוראת שימוש. ההוראה מה מותר לעשות עם המכשיר, ומה לא, כתובה במדריך למשתמש של הדגם. כשיש סתירה בין מה שנראה מהקוד לבין מה שכתוב במדריך, המדריך הוא שקובע.

איך הדירוג מתחבר למבנה המכשיר

מכשיר שמיעה הוא לא קופסה סגורה לגמרי. יש בו פתחים קטנים שחייבים להיות פתוחים: פתח למיקרופון, כדי שהקול ייכנס, ופתח לרמקול, כדי שהצליל ייצא. במכשירים עם סוללה מתחלפת יש גם מגירה שנפתחת ונסגרת. כל פתח כזה הוא נקודה שהתכנון צריך להגן עליה. על החלקים השונים אפשר לקרוא במאמר מהמיקרופון ועד הרמקול: המבנה של מכשיר שמיעה.

כאן גם נכנס ההבדל בין סוגי מקור הכוח. במכשיר נטען אין מגירת סוללה, ולכן המעטפת יכולה להיות סגורה יותר מבחינה מבנית. זה לא אומר דבר על דגם מסוים. זה רק מסביר למה מבנה המכשיר משפיע על האתגר של אטימה. הסבר על עקרון הטעינה נמצא במאמר סוללה נטענת במכשיר שמיעה.

גם האוזן עצמה היא סביבה לחה. זיעה ושעווה הן חלק טבעי ממנה. מה קורה בתעלת האוזן אחרי מקלחת או שחייה מוסבר במאמר מים באוזן.

איפה מוצאים את הדירוג

אם היצרן מפרסם דירוג IP לדגם, הוא מופיע בדרך כלל במפרט הטכני או במדריך למשתמש. לא כל יצרן מפרסם דירוג לכל דגם. אם לא מצאתם, שאלו את מי שהתאים לכם את המכשיר. האתר אינו מפרסם צעדים למקרה שהמכשיר נרטב. במקרה כזה פועלים לפי המדריך למשתמש, ואם המכשיר אינו פועל כרגיל, פונים לגורם השירות.

מה חשוב לזכור

• קוד IP מתאר תוצאה של בדיקה מוגדרת, ולא היתר להירטב בשימוש יומיומי.
• הספרה הראשונה עוסקת במוצקים ובאבק, והשנייה במים. הן אינן תלויות זו בזו.
• האות X פירושה "לא נבדק" או "לא דורג", ולא "לא מוגן".
• הדירוג מתייחס למעטפת. מטען ואביזרים אינם בהכרח חלק ממנו.
• ההנחיה המחייבת לשימוש במים, בגשם ובזיעה כתובה במדריך למשתמש.