התאמה פתוחה וסגורה: מה זה אומר על הצליל

מה המונח התאמה פתוחה

מכשירי שמיעה רבים כוללים חלק קטן שנכנס לתעלת האוזן. החלק הזה מוביל את הצליל מהמכשיר פנימה. השאלה היא כמה הוא סוגר את התעלה.

התאמה פתוחה היא מצב שבו החלק שבתעלה משאיר מעבר לאוויר ולצליל. התעלה לא נחסמת. אפשר לדמות את זה לחלון פתוח למחצה: המכשיר מוסיף צליל, אבל העולם שבחוץ ממשיך להיכנס כרגיל.

התאמה סגורה היא מצב שבו החלק שבתעלה אוטם אותה יותר. בין שני הקצוות יש גם מצבים ביניים, עם פתח קטן יותר או גדול יותר. בפועל, אין כאן שני סוגים נפרדים, אלא רצף.

איך החלקים האלה נראים, ואיך הם מתחברים לגוף המכשיר, מוסבר במאמר איך בנוי מכשיר שמיעה. על סוגי המכשירים לפי מיקום על האוזן ובתוכה אפשר לקרוא במאמר צורות של מכשירי שמיעה.

צליל טבעי מול צליל מעובד

בהתאמה פתוחה, מה שמגיע לעור התוף הוא תערובת של שני צלילים:

• הצליל הטבעי, שנכנס ישירות מהסביבה דרך הפתח.
• הצליל המעובד, שעבר דרך המיקרופון, המעבד והרמקול של המכשיר.

בגובהי צליל שבהם השמיעה טובה יחסית, הצליל הטבעי עושה את רוב העבודה. בגובהי צליל שבהם השמיעה חלשה, המכשיר מוסיף את מה שחסר. התוצאה יכולה להרגיש טבעית, כי חלק גדול ממה שנשמע לא עבר עיבוד בכלל.

יש לזה גם צד טכני. הצליל המעובד מגיע קצת אחרי הצליל הטבעי, כי העיבוד לוקח זמן קצר מאוד. כששני הצלילים מתערבבים, גם הבדל קטן כזה יכול להשפיע על איכות הצליל. על הנושא הזה יש הרחבה במאמר השהיה במכשירי שמיעה.

מה קורה בהתאמה סגורה

כשהתעלה אטומה יותר, פחות צליל טבעי נכנס, ופחות צליל מהמכשיר בורח החוצה. זה משנה כמה דברים.

צלילים נמוכים. צלילים נמוכים נוטים "לברוח" מתעלה פתוחה. לכן בהתאמה פתוחה קשה יותר להגביר אותם. בהתאמה סגורה יותר הצליל הנמוך נשאר בתוך התעלה, והמכשיר יכול להוסיף לו עוצמה.

יותר שליטה על הצליל. כשמעט צליל טבעי נכנס, רוב מה שנשמע מגיע מהמכשיר. כך המכשיר שולט יותר במה שמגיע לאוזן, כולל עיבוד של רעש ושל צלילים חזקים.

פחות צליל טבעי. החיסרון האקוסטי הוא שהחוויה פחות "פתוחה". חלק מהאנשים מתארים תחושה של אוזן סגורה, במיוחד בהתחלה.

אין כאן פתרון אחד שמתאים לכולם. כל אחת מהדרכים מתאימה לשמיעה אחרת ולאוזן אחרת.

פתח אוורור: דרך ביניים

בחלקים שנכנסים לתעלה, ובמיוחד בחלקים שמותאמים לצורת האוזן, יש לפעמים פתח קטן שעובר לאורכם. לפתח הזה קוראים פתח אוורור. הוא מאפשר לאוויר לעבור, ומשאיר דרך לחלק מהצליל לצאת ולהיכנס.

גודל הפתח משפיע על האיזון בין שני העולמות. פתח גדול יותר מקרב את התחושה להתאמה פתוחה: יותר צליל טבעי, ופחות תחושה של אוזן סגורה. פתח קטן יותר מקרב את התחושה להתאמה סגורה: יותר שליטה על הצליל, ובמיוחד על הצלילים הנמוכים.

מכאן אפשר להבין למה אנשים עם מכשירים שנראים דומים מתארים חוויה שונה. ההבדל יכול להיות בחלק הקטן שבתוך התעלה, ולא במכשיר עצמו.

הקול של עצמכם

אחד ההבדלים הבולטים בין התאמה פתוחה לסגורה הוא הדרך שבה אנשים שומעים את הקול שלהם.

כשאתם מדברים, הקול שלכם לא מגיע לאוזן רק דרך האוויר. הוא גם עובר כרטט דרך עצמות הראש. כשהתעלה פתוחה, חלק מהרטט הזה יוצא החוצה. כשהתעלה אטומה, הוא נשאר בפנים, והקול שלכם נשמע חזק יותר, עמום יותר, או "מתוך חבית".

לתופעה הזו קוראים אפקט האטימה (occlusion effect). רוב האנשים מכירים אותה גם בלי מכשיר: כשסותמים את האוזניים בכפות הידיים ומדברים, הקול נשמע אחרת. אותו עיקרון פועל גם כשחלק של מכשיר אוטם את התעלה.

גם לעיסה, צעדים ובליעה יכולים להישמע אחרת כשהתעלה אטומה, מאותה סיבה. זה לא סימן לתקלה. זו תכונה אקוסטית של תעלה סגורה.

מתי פונים לרופא

המידע כאן כללי ואינו מחליף בדיקה. פנו לרופא אף-אוזן-גרון או לרופא המשפחה אם יש לכם כאב או גירוי בתעלת האוזן, הפרשה, תחושת סתימה שלא חולפת או שינוי בשמיעה. אם הקול שלכם או החלק שבתעלה מרגישים לא נוחים, דברו על כך עם מי שהתאים לכם את המכשיר.

מה חשוב לזכור

• בהתאמה פתוחה צליל טבעי ממשיך להיכנס לתעלה לצד הצליל מהמכשיר.
• בהתאמה סגורה יותר המכשיר שולט יותר בצליל, כולל בצלילים הנמוכים.
• אטימת התעלה משנה את הדרך שבה אתם שומעים את הקול שלכם.
• סוג ההתאמה נקבע בידי איש מקצוע, לפי השמיעה ומבנה האוזן.