מכשירי שמיעה לילדים ולתינוקות: מה שונה ומה כדאי לשאול

מה העמוד מכסה ומה לא

• מכסה: מה המקורות אומרים על מכשירי שמיעה לילדים, למה הצורה ותבנית האוזן חשובות, מי בצוות, ושאלות לשאול.
• לא מכסה: אבחון, בחירת מכשיר לילד מסוים, הוראות טיפול רפואי, השתלות (מעבר לאזכור), בטיחות סוללות, מותגים, מחירים או מימון.

למה המקורות מדגישים מעקב מוקדם

ה-CDC כותב שתינוקות שאובחנו עם ירידה בשמיעה צריכים להתחיל לקבל שירותי התערבות מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מגיל 6 חודשים ^[1]. NIDCD כותב שאם הבדיקה מאשרת ירידה בשמיעה, ההתערבות צריכה להתחיל מוקדם ככל האפשר ^[2]. אלה המלצות של גופים אמריקאיים. איך זה מתנהל בישראל תלוי בגורם המטפל.

מה שונה אצל ילדים

הצורה

• לפי ה-CDC, ילד צעיר מקבל בדרך כלל מכשיר מאחורי האוזן, כי הוא מתאים יותר לאוזניים שגדלות ^[1].
• לפי ASHA, מכשיר BTE הוא הנפוץ ביותר אצל ילדים צעירים ^[3].
• לפי NIDCD, מכשירים בתוך האוזן (ITE) בדרך כלל לא מותאמים לילדים צעירים, כי צריך להחליף את המעטפת לעיתים קרובות כשהאוזן גדלה. גם מכשירי תעלה בדרך כלל לא מומלצים לילדים צעירים ^[4].

תבנית האוזן

תבנית האוזן (earmold) היא החלק שנכנס לאוזן ומחובר למכשיר. לפי ASHA, מכשיר BTE יכול להתחבר לסוגים שונים של תבניות, והתבנית קלה להחלפה כשהילד גדל ^[3]. כמה פעמים מחליפים אותה? את זה קובעים עם האודיולוג/ית.

בדיקות שוטפות של המכשיר

ASHA כותבת שכדאי לבדוק את המכשיר של הילד באופן קבוע, כדי לוודא שהוא עובד ^[3]. הורים יכולים לשאול את האודיולוג/ית איך עושים בדיקת האזנה למכשיר ^[3].

זמן הרכבה

ASHA מתארת הגדלה הדרגתית של זמן ההרכבה, עד שהילד יכול להרכיב את המכשיר כל היום ^[3]. את הקצב המתאים לילד שלכם קובעים עם איש/אשת המקצוע.

מי בצוות

ה-CDC מתאר עבודה עם איש מקצוע או צוות שעוזר לילד ולמשפחה ללמוד לתקשר ^[1]. ASHA כותבת שהאודיולוג/ית עשוי/ה להמליץ גם על שירותי שיקום שמיעתי, על טכנולוגיה מסייעת ועל משאבים בקהילה ^[3]. לפי NIDCD, האודיולוג/ית יכול/ה להפנות גם לרופא/ת אף-אוזן-גרון לילדים ^[2].

אפשרויות אחרות, בקצרה

מכשיר שמיעה רגיל הוא לא האפשרות היחידה. ה-CDC מזכיר מכשיר שמיעה מעוגן לעצם, שאפשר לשקול בסוגים מסוימים של ירידה בשמיעה, וגם שתל שבלול, שיכול לעזור לילדים רבים עם ירידה חמורה עד עמוקה ^[1]. מה מתאים לילד מסוים אפשר לדעת רק מהצוות המטפל.

מכשיר ללא מרשם אינו לילדים

בארה"ב, לפי ה-FDA, מכשירי שמיעה ללא מרשם (OTC) מיועדים לגיל 18 ומעלה. מי שצעיר מגיל 18 צריך מכשיר במרשם ^[5].

שאלות לאיש/אשת מקצוע בתחום השמיעה ולצוות של הילד

• ☐ למה נבחרה דווקא הצורה הזו?
• ☐ כל כמה זמן בודקים אם תבנית האוזן עדיין מתאימה?
• ☐ איך עושים בדיקת האזנה למכשיר בבית?
• ☐ איך מגדילים את זמן ההרכבה, ובאיזה קצב?
• ☐ למי פונים כשהמכשיר לא עובד?
• ☐ אילו שירותים נוספים מומלצים לנו, ומי מתאם ביניהם?
• ☐ מה מעבירים לגן או לבית הספר?

בטיחות: שאלות בטיחות על המכשיר ועל הסוללות בודקים בחוברת היצרן, ומול רופא/ה או רוקח/ת.

מתי לפנות לאיש/אשת מקצוע בתחום השמיעה

כל שאלה על ההתאמה, על המכשיר או על ההתקדמות של הילד מפנים לאיש/אשת המקצוע ולצוות המטפל. ASHA מציינת שלא כל מכשיר מתאים לכל ילד ^[3], ולכן ההחלטה נעשית אצלם.

מגבלות

• העמוד כללי ואינו מחליף את הצוות המטפל.
• המקורות הם מארה"ב. ההסדרים בישראל עשויים להיות שונים.
• לא נכללו הוראות טיפול, בטיחות סוללות או הנחיות רפואיות.