בדיקת שמיעה לילדים ולתינוקות: אילו בדיקות יש ומה כל אחת בודקת

מה העמוד מכסה ומה לא

• מכסה: סוגי הבדיקות לפי גיל, מה כל אחת בודקת, ההבדל בין סינון לבדיקה מלאה, ושאלות שאפשר לשאול.
• לא מכסה: אבחון, פירוש תוצאות של ילד מסוים, אבני דרך בהתפתחות הדיבור, טיפול, וגם לא מי מבצע את הבדיקה בישראל ובאיזה מימון. את זה בודקים מול הגורם המטפל.

סינון מול בדיקה מלאה

בדיקת סינון היא בדיקה קצרה שעונה על שאלה אחת: האם צריך לבדוק יותר לעומק. לפי ASHA, בבדיקת סינון "עוברים" או "לא עוברים" ^[1].

בדיקה מלאה (הערכה אודיולוגית) נעשית אצל אודיולוג/ית. לפי ה-CDC, מי שלא עבר סינון צריך בדיקת שמיעה מלאה, וגם הרקע נבדק: היסטוריית הלידה, דלקות אוזניים והיסטוריה משפחתית ^[2].

שני דברים ש-ASHA מדגישה:

• אי-מעבר בסינון אינו אבחנה של ירידה בשמיעה. לא כל התינוקות עוברים את הסינון בפעם הראשונה ^[1].
• גם תינוק שעבר את הסינון עלול להתקשות לשמוע בהמשך. אם יש דאגה, פונים לרופא/ה ומבקשים בדיקה ^[1].

בדיקות לתינוקות: OAE ו-ABR

בשתי הבדיקות התינוק לא צריך להגיב, ולכן אפשר לעשות אותן כשהוא נח או ישן ^[2][3]. לפי NIDCD, המדבקות של ABR נדבקות ויורדות כמו מדבקות, ולא אמורות לגרום אי-נוחות ^[3].

מתי, לפי המקורות האמריקאיים

ה-CDC מתאר יעדים שנקראים "1-3-6": סינון עד גיל חודש, בדיקה מלאה עד גיל 3 חודשים, והתחלת ליווי (התערבות מוקדמת) עד גיל 6 חודשים ^[2]. NIDCD כותב שאם התינוק לא עבר את הסינון, קובעים מיד בדיקת המשך ^[3]. אלה המלצות של גופים אמריקאיים. איפה ואיך זה נעשה בישראל תלוי בגורם המטפל, ושם כדאי לשאול.

בדיקות לפעוטות ולילדים: בדיקות התנהגותיות

בבדיקה התנהגותית הילד ער ומגיב לצלילים ^[2]. יש שתי צורות עיקריות:

• אודיומטריה עם חיזוק חזותי (VRA): הילד לומד לקשר צליל לפרס חזותי, ומסתובב אל אור או צעצוע כשהוא שומע ^[4]. לפי ה-CDC, אצל תינוקות ופעוטות מתבוננים גם בהתנהגויות כמו הפסקת מציצה של מוצץ, השתתקות או חיפוש אחרי מקור הצליל ^[2].
• אודיומטריה במשחק: הילד שומע צליל ומתבקש לעשות פעולה פשוטה, למשל להכניס חפץ לקופסה ^[4].

ילדים גדולים יותר יכולים לעשות בדיקת צלילים רגילה עם אוזניות, כמו מבוגרים. לפי ASHA, זו הבדיקה הנפוצה ביותר אצל ילדים גדולים ומבוגרים ^[1].

טימפנומטריה

לפי NHS, בטימפנומטריה מכניסים מכשיר קטן לאוזן כדי לבדוק כמה טוב עור התוף זז. הבדיקה גם מראה אם יש חסימה שיכולה להשפיע על השמיעה ^[4]. היא לא מודדת כמה חזק צריך להיות צליל כדי שהילד ישמע אותו. לכן היא באה לצד בדיקות אחרות, לא במקומן.

כמה זמן זה לוקח

לפי NHS, בדיקת שמיעה נמשכת בדרך כלל בין כרבע שעה לשעה, לפי הבדיקות שעושים ^[4]. אצל ילד מסוים זה יכול להיות שונה. שאלו מראש כמה זמן לתכנן.

בלבולים נפוצים

• "התינוק לא עבר סינון, אז יש לו ירידה בשמיעה." לא. לפי ASHA, אי-מעבר אינו אבחנה, ולכן צריך בדיקת המשך ^[1].
• "עבר סינון בלידה, אז אין מה לבדוק יותר." לא בהכרח. לפי ASHA, ייתכנו קשיים בשמיעה גם מאוחר יותר ^[1].
• "טימפנומטריה היא בדיקת שמיעה." היא בודקת את תנועת עור התוף ^[4], לא את סף השמיעה.
• "בדיקת שמיעה אונליין מתאימה גם לילדים." לפי NHS, הבדיקות הפשוטות באינטרנט מיועדות למבוגרים מגיל 18 ^[4].

שאלות שאפשר לשאול

• ☐ איזו בדיקה עשו, ולמה דווקא היא בגיל הזה?
• ☐ זו בדיקת סינון או בדיקה מלאה?
• ☐ מה התוצאה אומרת, ומה היא לא אומרת?
• ☐ האם צריך בדיקה נוספת, ומתי?
• ☐ אם הילד לא שיתף פעולה, האם הבדיקה הושלמה?
• ☐ אפשר לקבל את התוצאות בכתב?

מתי לפנות לאיש/אשת מקצוע בתחום השמיעה

אם יש לכם שאלה או דאגה לגבי השמיעה של ילד, פנו לרופא/ת הילדים או לאיש/אשת מקצוע בתחום השמיעה. ASHA כותבת שמשפחות עם היסטוריה של ירידה בשמיעה, או עם דאגה לגבי שמיעת הילד, יכולות לבקש בדיקה ^[1]. איש/אשת המקצוע הם שיגידו איזו בדיקה מתאימה.

מגבלות

• העמוד מתאר סוגי בדיקות באופן כללי, לפי מקורות מארה"ב ומבריטניה. הנהלים בישראל עשויים להיות שונים.
• העמוד לא מאבחן ולא מפרש תוצאות של ילד מסוים.
• איפה, אצל מי ובאיזה מסלול עושים בדיקה בישראל תלוי בגורם המטפל.