כרטיס יומי למטפל ולמטפלת: שגרה עם אדם שמשתמש במכשיר שמיעה

מטפלת או מטפל שעובדים עם אדם מבוגר עושים הרבה דברים ביום אחד: ארוחות, תרופות, הליכה, רחצה ושיחה. מכשיר השמיעה הוא עוד חלק מהיום, ולפעמים הוא נשכח. אבל כשהאדם שומע, הוא מבין יותר, משתף פעולה יותר ומרגיש פחות לבד. המאמר מציע כרטיס יומי פשוט, שאפשר להדפיס ולתלות במטבח. הוא עוסק בשגרה ובתקשורת. את הטיפול הטכני במכשיר עושים תמיד לפי המדריך למשתמש, או בעזרת המשפחה ומי שהתאים את המכשיר.

למה כרטיס יומי

שגרה קבועה חוסכת שכחה ובלבול. כשיש כרטיס על הקיר, כל מי שמטפל באדם, גם מחליף לשבת או בן משפחה, עושה את אותם דברים באותו סדר. כך המכשיר לא נשאר במגירה, ולא הולך לאיבוד.

כדאי לבנות את הכרטיס יחד עם המשפחה. הם יודעים איפה המדריך למשתמש, איפה המטען, ולמי פונים כשמשהו לא נראה כרגיל.

על הכרטיס עצמו אפשר לכתוב כמה פרטים אישיים, שהמשפחה ממלאת: איפה נמצאים המדריך למשתמש, המטען והקופסה, האם האדם מרכיב מכשיר אחד או שניים, ומה הוא אוהב ומה מפריע לו. למשל, שהוא מעדיף שידברו אליו מצד מסוים, או שהוא לא אוהב טלוויזיה ברקע בזמן הארוחה. פרטים כאלה הופכים כרטיס כללי לכרטיס שמתאים לאדם מסוים.

הכרטיס: בוקר, יום וערב

בבוקר

• להציע את המכשיר מוקדם. אחרי שהאדם התעורר והתרחץ, לפני ארוחת הבוקר והשיחה הראשונה.
• לשאול אם הוא רוצה עזרה. חלק מהאנשים מרכיבים לבד, וחלק צריכים יד. כבדו את הרצון שלו.
• לבדוק שהוא מוכן לפי מה שהמשפחה הראתה לכם, למשל שהמכשיר נטען בלילה, לפי המדריך למשתמש.
• לשאול "איך אתה שומע אותי?" תשובה קצרה מספיקה. אם התשובה שונה מהרגיל, רשמו זאת ועדכנו את המשפחה.
• לתת זמן. חלק מהאנשים צריכים כמה רגעים להתרגל לצלילים בבוקר, לפני שמתחילים שיחה ארוכה.

במהלך היום

• לשים לב שהמכשיר באוזניים. לפעמים מוציאים אותו לנוחות ושוכחים להחזיר.
• להוציא לפני מקלחת, ולהחזיר אחריה, לפי ההנחיות במדריך למשתמש.
• לא להניח את המכשיר על שולחן או במגבת. קל לזרוק אותו בטעות. אם הוצאתם אותו, הניחו אותו בקופסה שלו.

ביציאה מהבית

• לוודא שהמכשיר באוזניים לפני ביקור אצל רופא, מפגש משפחתי או טיול.
• לקחת את הקופסה, כדי שיהיה מקום בטוח אם צריך להוציא אותו.
• לעזור בשיחה. אצל הרופא או בחנות, אפשר לבקש מהדובר לפנות אל האדם עצמו ולדבר מולו.

בערב ובלילה

• להוציא לפני השינה ולהניח במקום קבוע, תמיד באותו מקום.
• לטעון או לאחסן לפי המדריך למשתמש. אל תמציאו דרך חדשה.
• לזכור שבלילה הוא לא שומע. אם צריך להעיר אותו, גשו אליו, הדליקו אור רך, וגעו בעדינות בכתף.

על התחזוקה הכללית יש מידע באשכול התחזוקה. אם המכשיר לא נשמע כרגיל, אל תנסו לתקן. ספרו למשפחה.

תקשורת עם האדם במהלך היום

המכשיר עוזר, אבל הוא לא מחליף דיבור נכון. כמה דברים פשוטים לכל שיחה:

• לבוא מלפנים. לא לדבר מאחור או מחדר אחר.
• לחכות למבט. לקרוא בשם או לגעת קלות, ואז לדבר.
• לדבר בקצב רגיל ובבירור. לא צריך לצעוק. צעקה מעוותת את הקול ועלולה להיראות כמו כעס.
• להסביר לפני שעושים. לפני מגע, תרופה או מעבר, לומר מה הולך לקרות.
• לכבות רעש ברקע. טלוויזיה, רדיו או מים זורמים. גם במטבח, כשמבשלים, עדיף לעצור לרגע ולדבר מקרוב.
• לבדוק שהבין. לבקש שיחזור על הוראה חשובה, או לכתוב אותה.

על תקשורת בטיפול יש הרחבה במאמר צוות סיעודי ואדם כבד שמיעה, ועל דרכי דיבור ביום-יום במאמר איך מדברים עם מי שמתקשה לשמוע.

מה לספר למשפחה

כדאי לרשום ולעדכן את המשפחה כשמשהו משתנה: האדם מבקש לחזור יותר מהרגיל, מוציא את המכשיר שוב ושוב, מתלונן על אי נוחות, או שהמכשיר לא נמצא. המשפחה תחליט אם לפנות למי שהתאים את המכשיר. כדאי לרשום גם דברים טובים, למשל שהאדם השתתף בשיחה ארוכה או נהנה מביקור. כך המשפחה רואה את התמונה המלאה, ולא רק את הבעיות.

מתי פונים לרופא

אם אתם רואים אדום, נפיחות, פצע או הפרשה באוזן, או שהאדם מתלונן על כאב, סחרחורת או שינוי פתאומי בשמיעה, עדכנו את המשפחה. כדי לבדוק, פונים לרופא המשפחה או לרופא אף-אוזן-גרון.

מה חשוב לזכור

• שגרה קבועה של בוקר, יום וערב שומרת על המכשיר בשימוש ובמקום.
• כל טיפול טכני במכשיר נעשה לפי המדריך למשתמש, ולא מאלתרים.
• כשמוציאים את המכשיר, מניחים אותו תמיד בקופסה שלו.
• מדברים מלפנים, בקצב רגיל, ומסבירים לפני כל מגע.
• כל שינוי, בשמיעה או באוזן, מעדכנים את המשפחה.