שיחה קבוצתית וארוחות משפחתיות כשמישהו מתקשה לשמוע

למה שיחה קבוצתית קשה במיוחד

שיחה עם אדם אחד, בחדר שקט, היא מצב נוח יחסית. בארוחה משפחתית הכול אחרת. כמה אנשים מדברים, לפעמים בבת אחת. הנושא מתחלף מהר. יש רעש של כלים, מוזיקה ברקע, טלוויזיה בחדר הסמוך. וחלק מהדוברים יושבים בצד, או בקצה השני של השולחן.

מי שמתקשה לשמוע צריך לזהות מי מדבר, להפנות את המבט אליו, ולהשלים את מה שלא שמע מתוך ההקשר. כל זה דורש מאמץ. בסוף ארוחה כזאת, הרבה אנשים מספרים על עייפות גדולה. חלק מתחילים להימנע ממפגשים, או יושבים בשקט ומהנהנים.

הקושי הזה מוכר. הוא קשור לאופן שבו האוזן והמוח מפרידים בין דיבור לרעש. על כך במאמר הבנת דיבור ברעש. החדשות הטובות הן שהרבה ממה שמקשה נמצא בשליטה של המשפחה.

סידור השולחן והתאורה

איפה יושבים

• מקום שרואים ממנו את רוב הפנים. מקום באמצע הצד הארוך של השולחן מאפשר לראות יותר אנשים מאשר מקום בקצה.
• גב לקיר, לא לרעש. עדיף שהמטבח, החלון לרחוב או הרמקול יהיו מאחורי האדם, ולא מול הפנים שלו.
• ליד מי שמוביל את השיחה. אם יש בן משפחה שמדבר הרבה, כדאי שישב קרוב.
• שאלו אותו. יש אנשים ששומעים טוב יותר בצד אחד. תנו לו לבחור את המקום.

תאורה

פנים שרואים היטב עוזרות להבין דיבור. הבעות הפנים ותנועות השפתיים משלימות את מה שהאוזן מפספסת. זה נכון גם למי שלא למד קריאת שפתיים. הרבה אנשים נעזרים בפנים של הדובר בלי לשים לב, ובעיקר כשיש רעש. לכן ארוחת ערב בתאורה חלשה קשה יותר מארוחת צהריים באור יום.

• הימנעו מלהושיב את הדוברים מול חלון מואר. אור מאחורי אדם הופך את הפנים שלו לצללית.
• תאורה רכה ואחידה על השולחן עדיפה על נרות בלבד או על אור עמום.
• פרחים גבוהים או בקבוקים במרכז השולחן יכולים להסתיר פנים. הזיזו אותם הצידה.

תורות דיבור וקצב

כאן כל המשפחה משתתפת. כדאי לדבר על זה עם בני המשפחה לפני הארוחה, בשקט, ולא להעיר לאנשים מול כולם באמצע. כשכולם יודעים מה עוזר, קל יותר לשמור על זה.

1. אחד-אחד. כשכמה אנשים מדברים יחד, קשה מאוד להפריד בין הקולות. נסו לשמור על כלל של דובר אחד בכל רגע.
2. סמנו מי מדבר. פנייה בשם, או הרמת יד קלה, עוזרות להפנות את המבט לדובר הנכון.
3. אמרו את הנושא. כשהשיחה עוברת לנושא חדש, משפט קצר כמו "אנחנו מדברים על הטיול" חוסך הרבה בלבול.
4. פנים לשולחן. דברו כשהפנים מופנות לאנשים, לא לצלחת ולא לטלפון. כיסוי הפה ביד או בכוס מקשה.
5. קצב רגיל, ברור. לא צריך לצעוק. דיבור ברור ובקצב רגוע עוזר יותר מהרמת קול.
6. שתפו בבדיחה. אם כולם צחקו והוא לא שמע, ספרו לו בקצרה. להישאר מחוץ לצחוק מרגיש מבודד.

הפסקות ומפגשים קטנים

ארוחה ארוכה מעייפת. מותר לקרוב לקחת הפסקה, לצאת לרגע לחדר שקט, או לשבת אחר כך עם אדם אחד או שניים לשיחה רגועה. שיחה כזאת, אחרי הארוחה או לפניה, נותנת לו הזדמנות להשתתף באמת, ולא רק להיות נוכח.

עוד על דרכים לדבר עם מי שמתקשה לשמוע, במאמר איך מדברים עם מי שמתקשה לשמוע.

הפחתת רעש בחדר

רעש רקע הוא גורם שמשפיע מאוד על הבנת דיבור בקבוצה. אפשר להפחית אותו בלי לשנות את האווירה:

• כבו את הטלוויזיה בזמן הארוחה, או לפחות השתיקו אותה.
• מוזיקה ברקע כדאי להנמיך מאוד, או לכבות בזמן השיחות.
• מפה ובדים. מפת בד על השולחן, שטיח ווילונות מפחיתים הד. חדר עם הרבה משטחים קשים מהדהד יותר.
• דלת למטבח. סגירה של הדלת מפחיתה את רעש הכלים והמכשירים.
• שולחן קטן יותר. בארוחה גדולה, אפשר לחלק לשני שולחנות. שיחה בקבוצה קטנה קלה יותר.

על השפעת החדר על השמיעה, ראו אקוסטיקה בבית. אם הקרוב משתמש במכשירי שמיעה, יש מכשירים עם מצבים לרעש ואביזרים כמו מיקרופון שמונח על השולחן. את מה שקיים במכשיר שלו אפשר לבדוק במדריך למשתמש, או לשאול את מי שהתאים את המכשיר.

מה חשוב לזכור

• שיחה קבוצתית קשה בגלל ריבוי דוברים, רעש והד, ולא בגלל חוסר עניין.
• הושיבו את הקרוב במקום שרואים ממנו את רוב הפנים, עם אור על הדוברים.
• דובר אחד בכל רגע, ומשפט קצר כשמחליפים נושא.
• כבו טלוויזיה, הנמיכו מוזיקה, והוסיפו בדים שמפחיתים הד.
• שאלו את הקרוב מה עוזר לו. הוא מרגיש מה קשה לו.