מכשירי שמיעה בדיור מוגן: מה צוות צריך לדעת

בדיור מוגן, חלק מהדיירים משתמשים במכשירי שמיעה. רובם מסתדרים לבד. אחרים צריכים עזרה בהרכבה, בטעינה או בזכירה. הצוות לא צריך להיות מומחה למכשירים. הוא צריך לדעת מה התפקיד שלו, ומה לא. המאמר עוסק בשגרה ובארגון. הוא לא נותן הוראות תיקון או איתור תקלות. אלה נמצאים במדריך למשתמש של כל מכשיר ואצל מי שהתאים אותו.

מה הצוות עושה, ומה לא

כדאי להגדיר את הגבול מראש, בנוהל כתוב.

הצוות עושה:

• יודע לאילו דיירים יש מכשירי שמיעה.
• עוזר להרכיב ולהסיר, כשהדייר מבקש או צריך.
• שומר על שגרת טעינה או החלפת סוללה לפי המדריך למשתמש של המכשיר.
• דואג שהמכשיר נשמר במקום קבוע ובטוח.
• מתעד ומעדכן כשמשהו לא נראה תקין.

הצוות לא עושה:

• לא משנה הגדרות, כיוון או תוכניות במכשיר.
• לא מפרק, לא מתקן ולא מנסה לפתור תקלה.
• לא מחליט על הפסקת שימוש במקום הדייר.

הגבול הזה מגן על הדייר ועל הצוות. הוא גם מבהיר לכל עובד מתי הוא פועל ומתי הוא מפנה הלאה.

כדאי לשתף את הדייר ואת המשפחה בנוהל. דייר שמסתדר לבד צריך לדעת שהצוות לא ייגע במכשיר שלו בלי בקשה. דייר שצריך עזרה צריך לדעת למי לפנות בכל משמרת. משפחה שמבינה את חלוקת התפקידים יודעת מה לצפות מהצוות, ומה נשאר באחריותה או באחריות מי שהתאים את המכשיר.

הדרכה לצוות

עובד שלא החזיק מכשיר שמיעה מעולם עלול לחשוש לגעת בו. הדרכה קצרה, עם דייר שמסכים להדגים או עם המדריך למשתמש, מספיקה כדי להבין איך מרכיבים ומסירים בעדינות. ההדרכה עוסקת רק בשגרה, לא בהגדרות.

להכיר את המכשיר של כל דייר

מכשירי שמיעה שונים זה מזה. יש מכשירים מאחורי האוזן, יש בתוך התעלה, יש נטענים ויש עם סוללה. על הצורות השונות יש מאמר רקע: צורות של מכשירי שמיעה.

לכן כדאי שלכל דייר יהיה דף קצר בתיק:

• איזה סוג מכשיר, ובאיזו אוזן או בשתיהן.
• איך הוא נטען או מה סוג הסוללה, לפי המדריך.
• איפה שמור המדריך למשתמש.
• מי התאים את המכשיר, ולמי פונים בשאלות. פרטים אלה מתקבלים מהדייר או מהמשפחה.
• מה הדייר יודע לעשות לבד, ובמה הוא צריך עזרה.

את הדף הזה כדאי לעדכן כשמשהו משתנה, למשל כשהדייר מקבל מכשיר אחר או כשהוא צריך יותר עזרה מבעבר. דף ישן עלול להטעות עובד חדש. כדאי לקבוע מי מעדכן אותו, ולציין בו את תאריך העדכון האחרון. בכל שינוי, מעדכנים גם את הצוות במשמרת הבאה, כדי שאף עובד לא יפעל לפי מידע שכבר לא נכון.

כשאין מדריך בתיק, בקשו אותו מהמשפחה. אל תנחשו איך מכשיר עובד לפי מכשיר של דייר אחר.

שגרה יומית: הרכבה, טעינה ושמירה

שגרה קבועה מונעת רוב הבעיות היומיומיות.

1. בבוקר. עוזרים להרכיב, אם צריך, ומוודאים שהדייר שומע את הקול שלכם.
2. במהלך היום. שמים לב אם המכשיר הוסר. מכשיר בכיס או על המגש הוא מכשיר שקל לאבד.
3. לפני רחצה. מסירים לפי ההנחיות, ושומרים הרחק ממים ומלחות.
4. בערב. מניחים במקום הקבוע. מכשיר נטען מונח על המטען שלו, לפי המדריך.

מקום קבוע וסימון

מכשירים קטנים הולכים לאיבוד בקלות: במצעים, בכביסה, עם מגש האוכל. קופסה מסומנת בשם הדייר, במקום קבוע בחדר, מקטינה את הסיכון. כדאי להכין גם נוהל קצר לצוות הכביסה והמשק: בודקים כיסים ומצעים לפני שמכניסים לכביסה.

כשמשהו לא נראה תקין

אם הדייר אומר שהוא לא שומע דרך המכשיר, אם המכשיר משמיע צפצוף, או אם הוא נראה פגום, הצוות לא מתקן. רושמים מה ראיתם, מעדכנים את האחראי במשמרת ואת המשפחה, ומפנים למדריך למשתמש ולמי שהתאים את המכשיר.

מעבר בין מסגרות

כשדייר יוצא לאשפוז, לבדיקה או לביקור ממושך אצל המשפחה, המכשירים יוצאים איתו. זה רגע שבו הם הולכים לאיבוד בקלות. כדאי לכלול את המכשירים ברשימת הציוד שמלווה את הדייר, יחד עם הקופסה והמטען אם יש. בחזרה, בודקים שהכול חזר. מכתב קצר שמלווה את הדייר יכול לציין שהוא משתמש במכשירי שמיעה ומה עוזר לו בתקשורת, כדי שגם הצוות במקום האחר יידע.

מכשיר הוא חלק מהתמונה

מכשיר שמיעה עוזר, אבל הוא לא מחזיר שמיעה תקינה. על מה מכשיר יכול לעשות ומה לא יש מאמר נפרד: מה מכשיר שמיעה יכול לעשות. גם כשהדייר מרכיב מכשיר, הרגלי תקשורת טובים עדיין חשובים: לפנות מלפנים, לדבר בקצב נוח ולהקטין רעש.

אם בחדר הפעילות או באולם יש לולאת השראה, חלק מהמכשירים יכולים להתחבר אליה. את ההפעלה מבררים לפי המדריך של המכשיר. על הטכנולוגיה עצמה יש מאמר נפרד: סליל השראה ולולאה.

מה חשוב לזכור

• הצוות תומך בשגרה. הוא לא מתקן, לא מכוון ולא משנה הגדרות.
• דף קצר בתיק לכל דייר: סוג המכשיר, טעינה, מקום המדריך ולמי פונים.
• המדריך למשתמש של כל מכשיר הוא המקור. לא מנחשים לפי מכשיר אחר.
• קופסה מסומנת במקום קבוע מונעת אובדן.
• כשמשהו לא תקין: מתעדים, מעדכנים ומפנים.

לפניות בנושא תכני הדרכה והרצאות: info@hearing.co.il