הגנת שמיעה במקום העבודה: מה כל עובד צריך לדעת

למה רעש בעבודה הוא סיפור אחר

רעש בהופעה או באירוע קורה מדי פעם. רעש בעבודה קורה כל יום, לאורך שעות, ולפעמים לאורך שנים. זה ההבדל המרכזי. גם רעש שלא נראה קיצוני יכול להשפיע כשהוא חוזר שוב ושוב.

הבעיה היא שהאוזן לא מתריעה. אין כאב, ואין רגע אחד שבו משהו "נשבר". אנשים מתרגלים לרעש, ומרגישים שהוא כבר לא מפריע להם. אבל ההרגל לא מגן על תאי השמיעה. על מה שקורה באוזן הפנימית בזמן חשיפה לרעש יש הסבר במאמר על רעש ושמיעה.

רעש בעבודה לא קיים רק במפעלים ובאתרי בנייה. הוא קיים גם במטבחים מקצועיים, במוסכים, בנגריות, בחקלאות, במחסנים עם מלגזות, באולמות אירועים ובמקומות בילוי. גם מי שעובד ליד מכונה אחת רועשת, בזמן שאר היום שקט, חשוף לרעש.

ויש גם רעש שלא שייך לעבודה שלכם ישירות. עמית שעובד עם כלי רועש לידכם, מכונה שפועלת באולם הסמוך או מערכת אוורור חזקה, כל אלה מגיעים גם אל האוזניים שלכם. לכן כדאי לחשוב על הסביבה כולה, ולא רק על הכלי שאתם מחזיקים ביד.

ארבעה עקרונות: מרחק, זמן, הגנה והפסקות

מרחק

ככל שמתרחקים ממקור הרעש, העוצמה שמגיעה לאוזן יורדת. אם אין צורך לעמוד ליד המכונה בזמן שהיא פועלת, עמדו רחוק יותר. אם אפשר לנהל שיחה או לכתוב דוח במקום שקט יותר, עשו זאת שם.

זמן

ככל שנמצאים פחות זמן ליד הרעש, כך האוזן חשופה פחות. כדאי לשים לב אילו משימות רועשות ואילו שקטות. לפעמים אפשר לרכז את העבודה הרועשת ולא לפזר אותה על פני כל היום. ההחלטה איך לארגן את העבודה שייכת למקום העבודה, אבל מותר לשאול ולהציע.

הגנה

כשאי אפשר להתרחק ואי אפשר לקצר, משתמשים באמצעי הגנה לשמיעה. הכלל החשוב: אמצעי הגנה עוזר רק כשהוא באוזן, ורק כשהוא מוכנס או מורכב נכון. אטם שהוכנס חלקית או אוזניית הגנה שלא צמודה לראש מגנים פחות. גם הסרה לרגע, בזמן שהמכונה עדיין פועלת, מקטינה את ההגנה. על סוגי האמצעים באופן כללי יש מידע במאמר על הגנה על השמיעה ברעש.

הפסקות

הפסקה במקום שקט נותנת לאוזניים זמן בלי עומס. כדאי לבלות את ההפסקה רחוק מהרעש, ולא ליד המכונות. ואחרי יום עבודה רועש, נסו לא להוסיף עוד רעש, כמו מוזיקה חזקה באוזניות בדרך הביתה. החשיפה מחוץ לעבודה מצטרפת לחשיפה בעבודה.

לעבוד לפי הנחיות הבטיחות במקום העבודה

לכל מקום עבודה יש את התנאים שלו. לכן ההנחיה הכללית הראשונה היא פשוטה: פעלו לפי הנחיות הבטיחות של המעסיק. ההנחיות האלה נכתבו עבור הסביבה שבה אתם עובדים.

כמה שאלות שכדאי לשאול את האחראי על הבטיחות או את הממונה הישיר:

• באילו אזורים או משימות צריך להשתמש באמצעי הגנה לשמיעה?
• איזה אמצעי הגנה מתאים לעבודה שלי, ואיפה הוא נמצא?
• איך מכניסים או מרכיבים אותו נכון, ומתי מחליפים אותו?
• למי פונים אם האמצעי לא נוח, לא מתאים או נגמר?

אם אמצעי ההגנה לא נוח לכם, אל תוותרו עליו בשקט. ספרו על כך. לפעמים יש חלופה שנוחה יותר, ואמצעי נוח הוא אמצעי שמשתמשים בו לאורך כל המשמרת.

חשוב לשים לב גם לבטיחות. בסביבת עבודה צריך לשמוע התראות, צפירות של כלי רכב והוראות מעמיתים. אם קשה לכם לשמוע אותן כשאתם עם אמצעי הגנה, ספרו לאחראי על הבטיחות. זה מידע חשוב גם עבורו.

מתי פונים לרופא

יש עובדים שמרגישים בסוף המשמרת שהשמיעה עמומה, או שומעים צלצול או זמזום באוזניים. זה סימן שהאוזניים נחשפו לרעש חזק. על צלצול באוזניים אפשר לקרוא במאמר על טינטון.

פנו לרופא אף-אוזן-גרון או לרופא המשפחה אם:

• השמיעה העמומה או הצלצול לא חולפים.
• אתם מרגישים ירידה בשמיעה, באוזן אחת או בשתיהן.
• יש כאב באוזן, הפרשה או סחרחורת.
• בני משפחה או עמיתים אומרים לכם שאתם מבקשים לחזור על דברים יותר מבעבר.

גם בלי תסמין, מי שעובד ברעש באופן קבוע יכול לשאול את הרופא על בדיקת שמיעה. בדיקה כזאת נותנת נקודת השוואה לבדיקות בהמשך. על הבדיקות השונות יש הסבר במאמר על סוגי בדיקות שמיעה.

מה חשוב לזכור

• חשיפה יומיומית לרעש בעבודה מצטברת, גם כשהיא לא כואבת ולא מורגשת.
• מרחק, זמן, הגנה והפסקות הם ארבעת העקרונות הבסיסיים.
• אמצעי הגנה עוזר רק כשהוא באוזן ובשימוש נכון, לאורך כל זמן החשיפה.
• פעלו לפי הנחיות הבטיחות של המעסיק, ושאלו כשמשהו לא ברור או לא נוח.
• שמיעה עמומה או צלצול שלא חולפים הם סיבה לפנות לרופא.