הגנה על השמיעה ברעש: מרחק, זמן ואמצעי הגנה

איך רעש משפיע על השמיעה

באוזן הפנימית יש תאים זעירים שממירים את רעידות הקול לאותות שהמוח מבין. רעש חזק מאוד, או רעש חזק לאורך זמן, עלול לפגוע בתאים האלה. מקורות בריאות ציבורית מתארים פגיעה כזאת כקבועה.

הפגיעה לא תמיד מורגשת מיד. היא יכולה להצטבר לאט, בחשיפות חוזרות. לכן חשוב להגן על השמיעה גם כשהרעש לא מרגיש "מסוכן". הצד הטוב: על אובדן שמיעה שנגרם מרעש אפשר להשפיע מראש. הוא ניתן למניעה.

שני דברים קובעים את הסיכון: כמה חזק הרעש, וכמה זמן נמצאים בו. רעש חזק מאוד מסוכן גם לזמן קצר. רעש פחות חזק יכול להזיק כשנמצאים בו הרבה זמן. הסבר על המושגים שמתארים עוצמת קול יש במאמר על דציבלים ותדרים.

להתרחק ולקצר את החשיפה

מרחק

העוצמה שמגיעה לאוזן יורדת ככל שמתרחקים ממקור הרעש. לכן הצעד הראשון והפשוט הוא לא לעמוד צמוד לרעש.

• בהופעה או באירוע: לא לעמוד ליד הרמקולים.
• בבית: לא לעבוד עם כלי רועש קרוב לפנים, כשאפשר להתרחק.
• ברחוב: להתרחק ממקור רעש חזק, כמו עבודות בנייה.

זמן

ככל שנמצאים פחות זמן ברעש, כך האוזניים חשופות פחות.

• הפסקות. באירוע ארוך, צאו מדי פעם למקום שקט יותר.
• לא לחבר חשיפות. אחרי ערב רועש, תנו לאוזניים שקט ולא עוד רעש.
• לשים לב להרגלים. רעש יומיומי, כמו כלי עבודה או מוזיקה באוזניות, מצטבר. על האזנה באוזניות יש מאמר נפרד: אוזניות ומוזיקה ביומיום.

רעש יומיומי שקל לפספס

לא רק הופעות ומפעלים רועשים. הרבה רעש מגיע מדברים רגילים, ולכן לא חושבים עליו כעל סיכון:

• כלי עבודה בבית: מקדחה, מסור, מכסחת דשא או מפוח עלים.
• אירועים משפחתיים ומסיבות עם רמקולים חזקים.
• שיעורי כושר עם מוזיקה בעוצמה גבוהה.
• נסיעה ארוכה עם חלון פתוח בכביש מהיר, או רכיבה על אופנוע.
• נגינה בכלי נגינה, בעיקר בחדר קטן.

סימן מעשי אחד עוזר בכל המצבים: אם צריך להרים את הקול מאוד כדי שאדם שעומד קרוב אליכם ישמע, הרעש סביבכם חזק. זה רגע טוב להתרחק, לצאת להפסקה או להשתמש באמצעי הגנה.

להחליש את המקור

לפעמים אפשר פשוט להנמיך. להנמיך מוזיקה, לבחור מכשיר שקט יותר כשיש אפשרות, או לסגור דלת בין המקור לבין המקום שבו שוהים.

אמצעי הגנה לאוזניים באופן כללי

כשאי אפשר להתרחק ואי אפשר לקצר, משתמשים באמצעי הגנה. יש שני סוגים כלליים:

• אטמי אוזניים שמוכנסים לתעלת האוזן.
• אוזניות הגנה שמכסות את כל האוזן מבחוץ.

יש גם אמצעים שמותאמים אישית לאוזן, ויש אמצעים שנועדו להנמיך את הקול בלי לעוות אותו, למשל עבור מוזיקאים או מי שיוצא להופעות. איזה אמצעי מתאים תלוי במצב: עבודה, בילוי, נגינה או עבודות בבית. אמצעי שנוח לכם הוא אמצעי שתשתמשו בו.

הדבר החשוב ביותר הוא שימוש נכון. אטם שלא הוכנס עד הסוף או אוזנייה שלא צמודה לראש מגנים פחות. פעלו לפי הוראות השימוש שעל האריזה. אם יש לכם שאלה לגבי התאמה, שאלו איש מקצוע.

אם אתם עובדים ברעש, שאלו במקום העבודה איזה אמצעי הגנה מתאים לעבודה שלכם, ואיפה הוא נמצא.

מתי פונים לרופא

אחרי חשיפה לרעש חזק, יש אנשים שמרגישים שהשמיעה עמומה, או שומעים צלצול או זמזום באוזניים. זה סימן שהחשיפה הייתה חזקה. על הצלצול עצמו יש הסבר במאמר על טינטון.

פנו לרופא אף-אוזן-גרון או לרופא המשפחה אם:

• השמיעה נשארת עמומה ולא חוזרת לעצמה.
• הצלצול באוזניים לא חולף.
• הרגשתם ירידה פתאומית בשמיעה.
• יש כאב באוזן, סחרחורת או הפרשה.
• אתם שמים לב שקשה לכם יותר לשמוע לאורך זמן.

אל תנסו לאבחן את עצמכם. רק בדיקה יכולה לומר מה מצב השמיעה.

גם בלי תסמין, מי שנחשף לרעש באופן קבוע, בעבודה או בתחביב, יכול לשאול את הרופא אם כדאי לבדוק את השמיעה. בדיקה כזאת נותנת נקודת התחלה ידועה, שאפשר להשוות אליה בהמשך. על סוגי הבדיקות השונים יש מידע במאמרים של אשכול יסודות השמיעה.

מה חשוב לזכור

• הסיכון תלוי גם בעוצמת הרעש וגם במשך הזמן שנמצאים בו.
• התרחקות ממקור הרעש היא הצעד הראשון והפשוט.
• הפסקות ושקט אחרי חשיפה עוזרים לאוזניים.
• אמצעי הגנה עוזר רק כשהוא באוזן ובשימוש נכון.
• שמיעה עמומה או צלצול שלא חולפים הם סיבה לפנות לרופא.