קושי שמיעה בעבודה: תקשורת, ישיבות וסידור העמדה

לספר לעמיתים או לא

אין תשובה אחת. יש אנשים שמעדיפים לספר לכל הצוות, ויש שמספרים רק למי שעובד איתם צמוד. ההחלטה היא אישית.

מה שכדאי לדעת: כשאנשים לא יודעים, הם מפרשים. מי שלא עונה כשקוראים לו מאחור עלול להיראות מתעלם. מי שמבקש לחזור הרבה עלול להיראות לא מרוכז. משפט קצר כמו "אני שומע פחות טוב בצד שמאל, עדיף לדבר אליי מולי" חוסך אי-הבנות כאלה.

אם בחרתם לספר, אפשר להתמקד במה שעוזר ולא בקושי עצמו. למשל:

• "כשאתם רוצים את תשומת הלב שלי, גשו או סמנו ביד."
• "בישיבות, עדיף שאדם אחד ידבר בכל פעם."
• "אם יש החלטה חשובה, אשמח לקבל אותה גם במייל."

גם אם בחרתם לא לספר, אפשר לבקש דברים שעוזרים לכולם: סיכום כתוב אחרי ישיבה, הודעה בכתב במקום הודעה קולית, או ישיבה בחדר שקט. בקשות כאלה טבעיות בכל צוות, ולא דורשות הסבר.

ישיבות ושיחות קבוצתיות

ישיבה היא אחד המצבים הקשים בעבודה. יש כמה דוברים, אנשים קוטעים זה את זה, וחלקם מדברים בשקט או עם הפנים למסך.

לפני הישיבה

• בקשו סדר יום מראש. כשיודעים מה הנושא, קל יותר להשלים מילים שלא נשמעו.
• הגיעו מוקדם ובחרו מקום. מקום שממנו רואים את רוב המשתתפים, עם הגב לחלון ולא מולו, כדי שהאור לא יסנוור.
• התרחקו ממקור רעש. מזגן, מקרן או דלת למסדרון.

בזמן הישיבה

• בקשו ממנחה הישיבה לשמור על דובר אחד בכל פעם.
• אם פספסתם, שאלו מיד. שאלה קצרה עכשיו עדיפה על ניחוש.
• בקשו שמישהו ירשום סיכום ויפיץ אותו אחרי הישיבה. זה עוזר לכולם, לא רק לכם.

בחדרי ישיבות יש מי שנעזרים במיקרופון שמונח על השולחן או נצמד לדובר ומעביר את הקול. הסבר על העיקרון של מיקרופונים כיווניים במכשירים עצמם יש במאמר על מיקרופונים כיווניים.

שיחות טלפון ווידאו

בשיחת טלפון אין פנים לראות. אין קריאת שפתיים ואין הבעות. לכן שיחת טלפון יכולה להיות קשה גם למי שמסתדר היטב פנים אל פנים.

כמה עקרונות כלליים:

• שיחה בחדר שקט. אם אפשר, צאו מהמרחב הפתוח לחדר קטן.
• אוזן אחת או שתיים. יש מי שמבינים טוב יותר כשהקול מגיע לשתי האוזניים, למשל דרך אוזניות או חיבור ישיר.
• חיבור ישיר למכשיר. יש מכשירי שמיעה שמתחברים לטלפון או למחשב ב-Bluetooth. על כך תוכלו לקרוא במדריך לחיבור מכשיר שמיעה לטלפון.
• וידאו במקום טלפון. כשרואים את הפנים, קל יותר להבין. הדליקו מצלמה ובקשו מהצד השני לעשות אותו דבר.
• כתוביות. הרבה תוכנות לשיחות וידאו מציעות כתוביות אוטומטיות. הן לא מושלמות, אבל עוזרות להשלים פערים. מידע נוסף יש במאמר על כתוביות ותמלול.

בסוף שיחה חשובה, סכמו בקצרה את מה שהוחלט, ובקשו אישור בכתב.

סידור העמדה והסביבה

מקום העבודה עצמו משפיע על מה שאתם שומעים. מרחב פתוח עם רצפה קשה, קירות זכוכית ותקרה גבוהה מחזיר הרבה הד. כל רעש בו נשמע חזק יותר.

כמה שינויים פשוטים שאפשר לבקש:

• גב לקיר, פנים לחדר. כך רואים מי מתקרב, ולא מופתעים מקול מאחור.
• רחוק ממקורות רעש. מטבחון, מדפסת, מזגן או מעבר סואן.
• פינה ולא מרכז. פינה בדרך כלל שקטה יותר מאמצע החלל.
• תאורה טובה על הפנים של מי שמדבר אליכם.
• סימון חזותי. יש צוותים שמסכימים על סימן יד או הודעה קצרה בצ'אט במקום קריאה בקול.

עבודה מהבית

גם בעבודה מהבית אפשר לסדר פינה נוחה לשמיעה. בחרו חדר עם דלת, רחוק מהמטבח ומהרחוב. שבו עם הפנים לאור, כדי שגם הצד השני יראה אתכם היטב. אם אפשר, השתמשו באוזניות או בחיבור ישיר בשיחות, ולא ברמקול של המחשב. כך פחות רעש מהחדר מתערבב בקול של הדובר.

כדאי גם לתכנן את היום. רצף ארוך של שיחות וישיבות מעייף מאוד כשמקשיבים במאמץ. אם אפשר, השאירו זמן שקט בין ישיבה לישיבה.

אם מכשיר השמיעה שלכם כולל תוכניות למצבים שונים, יש מי שמשתמשים בתוכנית אחרת לישיבה ולעבודה שקטה. איך זה מותאם לכם, בודקים עם איש המקצוע שהתאים את המכשיר.

מה חשוב לזכור

• לספר או לא לספר זו החלטה שלכם. אם מספרים, התמקדו במה שעוזר.
• בישיבות: סדר יום מראש, מקום טוב, דובר אחד בכל פעם וסיכום כתוב.
• בטלפון: חדר שקט, חיבור ישיר כשיש, ווידאו עם כתוביות כשאפשר.
• סידור העמדה רחוק מרעש ועם הפנים לחדר מקל על כל היום.