אפליקציות "בדיקת שמיעה" וכלי האזנה בטלפון

מה האפליקציות האלה עושות

בחנויות האפליקציות יש כלים רבים שמציגים את עצמם כ"בדיקת שמיעה". הם לא כולם דומים. אפשר לחלק אותם לכמה סוגים:

• בדיקת צלילים. האפליקציה משמיעה צלילים בגבהים שונים ובעוצמות שונות באוזניות, ואתם מסמנים מתי שמעתם.
• בדיקת דיבור ברעש. משמיעים מילים או מספרים על רקע רעש, ובודקים כמה מהם זיהיתם.
• שאלון. שאלות על מצבים יומיומיים, כמו שיחה במסעדה או צפייה בטלוויזיה.
• מד רעש. מודד את רמת הרעש סביבכם. הוא לא בודק שמיעה, אבל יכול לעזור לשים לב לחשיפה לרעש.

יש גם כלי האזנה. בחלק מהטלפונים יש מצב שמעביר קול מהמיקרופון של הטלפון לאוזניות או למכשירי שמיעה מחוברים. יש גם אפליקציות שמגבירות קולות סביבה. אלה כלים להאזנה, לא כלים לבדיקה. הם לא מודדים דבר, ולא אומרים מה מצב השמיעה. על ההבדל בין הגברת קול לבין מכשיר שמיעה, במאמר מגביר קול מול מכשיר שמיעה.

מה הן יכולות להראות

אפליקציה כזאת יכולה לשמש נקודת פתיחה.

• סימן ראשוני. אם קשה לכם לשמוע צלילים מסוימים, או אם יש הבדל בולט בין האוזניים, זה מידע שכדאי להתייחס אליו.
• מודעות. לפעמים עצם הבדיקה גורם לאדם להבין שהקושי שהוא מרגיש הוא לא רק "אנשים ממלמלים".
• מעקב כללי. יש מי שחוזר על אותה בדיקה מדי פעם כדי לראות אם משהו השתנה. גם זה רק סימן, לא מדידה.
• פתח לשיחה. תוצאה מהאפליקציה יכולה להיות סיבה טובה לדבר עם בן משפחה או עם רופא.

ארגון הבריאות העולמי מתאר שימוש בכלים דיגיטליים לסינון ראשוני של שמיעה. סינון הוא לא אבחון. הוא עוזר להחליט אם צריך להמשיך לבדיקה.

איך עושים את זה בצורה זהירה יותר

אם אתם משתמשים באפליקציה, כמה הרגלים פשוטים יעזרו לתוצאה להיות פחות מקרית:

• בחרו חדר שקט, וכבו מזגן, מאוורר וטלוויזיה.
• השתמשו באוזניות שהאפליקציה מבקשת, אם היא מציינת סוג מסוים. רמקול של הטלפון אינו תחליף.
• קראו את ההוראות של האפליקציה עד הסוף לפני שמתחילים.
• אל תעשו את הבדיקה כשאתם מצוננים, עייפים מאוד, או אחרי שהייה ממושכת במקום רועש.
• שמרו את התוצאה כפי שהיא, בלי לפרש אותה בעצמכם.

גם בתנאים האלה, התוצאה נשארת סימן בלבד.

מה הן לא יכולות להראות, ולמה

הציוד והסביבה לא בשליטה

בבדיקה מקצועית, הציוד מכויל והחדר שקט. בבית, התוצאה תלויה באוזניות שלכם, ברמת הסוללה, בהגדרות של הטלפון, ובכל רעש ברקע: מקרר, מזגן, רחוב. אותה בדיקה יכולה לתת תוצאות שונות באוזניות שונות או בחדר אחר.

האוזן עצמה לא נבדקת

אפליקציה לא רואה את תעלת האוזן. היא לא יודעת אם יש חסימה, דלקת או בעיה בעור התוף. היא גם לא בודקת את האוזן התיכונה. גורמים כאלה יכולים להשפיע על השמיעה, ורק בדיקה אצל איש מקצוע יכולה לזהות אותם.

בדיקה מקצועית רחבה יותר

בדיקת שמיעה מקצועית כוללת בדרך כלל יותר מסוג אחד של בדיקה, והתוצאות מתפרשות יחד. על הסוגים השונים, במאמר סוגי בדיקות שמיעה. ואם כבר יש לכם תוצאות מבדיקה, תוכלו לקרוא איך קוראים תוצאות של בדיקת שמיעה.

תוצאה תקינה לא סוגרת את השאלה

אם האפליקציה הראתה תוצאה תקינה, אבל אתם עדיין מתקשים לשמוע, האמינו לקושי. הבדיקה בבית לא רואה את כל התמונה. יש קשיים, כמו הבנת דיבור במסעדה או בשיחה קבוצתית, שבדיקת צלילים פשוטה לא תמיד חושפת.

כלי האזנה אינם טיפול

כלי האזנה בטלפון יכולים לעזור במצב מסוים, למשל בהרצאה או בשיחה מול אדם אחד. אבל הם לא מותאמים לשמיעה של אדם מסוים, והם לא נבדקו על האוזן שלו. שימוש בהם לא אמור לדחות בדיקה.

מתי פונים לרופא

פנו לרופא אף-אוזן-גרון או לרופא המשפחה אם:

• השמיעה ירדה פתאום, באוזן אחת או בשתיהן.
• יש כאב באוזן, הפרשה, או תחושת אוזן סתומה שלא עוברת.
• יש סחרחורת, או צפצוף או זמזום חדש באוזן.
• האפליקציה הראתה תוצאה שמדאיגה אתכם, או הבדל ברור בין האוזניים.
• אתם מרגישים קושי לשמוע בשיחה, גם אם התוצאה באפליקציה נראתה תקינה.

הרופא יחליט אילו בדיקות נדרשות.

מה חשוב לזכור

• אפליקציה יכולה לתת סימן ראשוני. היא לא אבחון.
• התוצאה תלויה באוזניות, בטלפון ובשקט בחדר.
• אפליקציה לא בודקת את האוזן עצמה.
• כלי האזנה בטלפון הם כלים להאזנה, לא לבדיקה.
• קושי שנמשך הוא סיבה להיבדק, בלי קשר לתוצאה באפליקציה.