טימפנומטריה: מה הבדיקה בודקת, איך היא מרגישה ומה היא לא אומרת

למה בכלל בודקים את תנועת עור התוף

כדי לשמוע, הקול צריך לעבור כמה תחנות. הוא נכנס בתעלת השמע, מרטיט את עור התוף, עובר דרך שלוש עצמות זעירות באוזן התיכונה ומגיע לאוזן הפנימית. על המסלול כולו אפשר לקרוא בעמוד איך האוזן שומעת.

עור התוף והאוזן התיכונה הם השלב שבו רטט האוויר הופך לתנועה מכנית. כדי שהשלב הזה יעבוד טוב, עור התוף צריך לזוז בחופשיות. אם יש נוזל מאחוריו, אם הלחץ באוזן התיכונה לא מאוזן או אם משהו מגביל את התנועה, הקול עובר פחות טוב והשמיעה יכולה להיות עמומה^[1][2].

טימפנומטריה בודקת בעיות בעור התוף ובאוזן התיכונה. המכשיר משנה את לחץ האוויר בתעלה, וכך עור התוף זז קדימה ואחורה^[3]. על המבנה של האוזן התיכונה אפשר לקרוא במאמר האוזן התיכונה: עור התוף, העצמות הזעירות וחצוצרת השמע.

איך הבדיקה נעשית

לפני הבדיקה הבודק מסתכל לתוך האוזן, כדי לוודא ששום דבר לא חוסם את עור התוף. אחר כך הוא מכניס לפתח תעלת השמע קצה, ודרכו המכשיר עושה שני דברים^[3]:

1. משנה את לחץ האוויר בתעלה. הלחץ עולה ויורד בהדרגה.
2. משמיע צליל ומודד את תגובת האוזן. המכשיר רושם איך האוזן מגיבה לצליל בלחצים השונים.

מהשילוב בין השניים המכשיר משרטט גרף. הגרף נקרא טימפנוגרמה. הוא מראה איך התנועה של עור התוף משתנה כשהלחץ משתנה.

איך הבדיקה מרגישה

לפי MedlinePlus, ייתכן שתהיה אי-נוחות כשהקצה נמצא באוזן, אבל הבדיקה לא גורמת נזק^[3]. מה שמרגישים:

• תחושה של אוזן אטומה כשהקצה נכנס לפתח התעלה.
• לחץ קל שעולה ויורד, דומה לתחושה במעלית או בנחיתה.
• צליל שנשמע בזמן המדידה.

בזמן הבדיקה מבקשים לא לזוז, לא לדבר ולא לבלוע. תנועות כאלה עלולות לשנות את הלחץ באוזן התיכונה ולתת תוצאה לא נכונה^[3]. על הצינור הזה אפשר לקרוא במאמר חצוצרת השמע.

אם יש כאב באוזן, ניתוח קודם באוזן או רגישות מיוחדת, ספרו לבודק לפני שמתחילים.

מה התוצאה יכולה לספר

הטימפנוגרמה לא נקראת כמו ציון. איש המקצוע מסתכל על הגרף בהקשר של שאר הבדיקות. לפי MedlinePlus, טימפנומטריה יכולה לעזור לזהות בין השאר^[3]:

• נוזל באוזן התיכונה.
• שעווה שחוסמת את התעלה.
• נקב או צלקת בעור התוף.
• בעיה בתפקוד חצוצרת השמע.
• חוסר מגע בין העצמות הזעירות שמעבירות את הקול.

לכן טימפנומטריה שימושית במצבים שבהם חושדים במשהו באוזן התיכונה. דוגמאות: תחושת אוזן סתומה שלא חולפת, או לחץ שלא מתאזן. על מצב כזה אפשר לקרוא במאמר אוזן סתומה אחרי הצטננות.

הפירוש של הגרף שייך לאיש המקצוע שביצע את הבדיקה או לרופא. אל תנסו לפרש לבד צורה של גרף לפי תמונות מהאינטרנט. הקשר הקליני משנה את המשמעות.

מה טימפנומטריה לא בודקת

זה החלק שמבלבל הכי הרבה אנשים. טימפנומטריה תקינה לא אומרת שהשמיעה תקינה. היא מודדת את הרטט של עור התוף ואת הלחץ באוזן התיכונה, ולא את הצליל השקט ביותר ששומעים^[4].

הבדיקה בודקת את האוזן התיכונה ואת התנועה של עור התוף. היא לא בודקת את האוזן הפנימית, את עצב השמיעה או את ההבנה של דיבור. אדם יכול לקבל טימפנוגרמה רגילה, ובכל זאת להתקשות לשמוע בגלל שינוי באוזן הפנימית.

בגלל זה טימפנומטריה נעשית בדרך כלל יחד עם בדיקות אחרות, ולא במקומן. הבדיקה שמודדת כמה טוב שומעים בכל תדר היא בדיקת שמיעה בצלילים, והתוצאה שלה מוצגת באודיוגרמה. על הקריאה שלה אפשר ללמוד במדריך איך קוראים אודיוגרמה. על כל הבדיקות הנפוצות והקשר ביניהן אפשר לקרוא בעמוד אילו בדיקות שמיעה קיימות.

מילה על הולכה וסוגי ירידה בשמיעה

אנשי מקצוע מבחינים בין ירידה בשמיעה שמקורה בהעברת הקול, באוזן החיצונית או התיכונה, לבין ירידה שמקורה באוזן הפנימית או בעצב. סוג הירידה וגודלה יכולים לרמוז על המקור שלה^[4]. טימפנומטריה היא אחד הכלים שעוזרים להבחין ביניהן, כי היא בודקת את חלק ההעברה. ההבחנה בין הסוגים מוסברת במאמר סוגי ירידה בשמיעה.

מתי פונים לרופא

טימפנומטריה היא בדיקה שאיש מקצוע מחליט עליה. פנו לרופא המשפחה או לרופא אף-אוזן-גרון אם:

• יש תחושת אוזן סתומה או לחץ שלא חולפים.
• השמיעה ירדה, באוזן אחת או בשתיהן.
• יש כאב באוזן, הפרשה או חום.
• קיבלתם תוצאה ואתם לא בטוחים מה היא אומרת עליכם.

מה חשוב לזכור

• טימפנומטריה בודקת את התנועה של עור התוף ואת הלחץ באוזן התיכונה.
• הבדיקה קצרה, ומרגישים בה לחץ קל ותחושת אטימה.
• בזמן הבדיקה כדאי לא לדבר ולא לבלוע.
• תוצאה תקינה לא אומרת שהשמיעה תקינה. היא לא מודדת כמה טוב שומעים.
• את הגרף מפרש איש המקצוע, בהקשר של שאר הבדיקות.