בדיקת שמיעה אונליין לילד: מה המגבלות, ומתי פונים לרופא

אפשר לבדוק לילד שמיעה באינטרנט?

התשובה הקצרה היא לא. לפי NHS, שירות הבריאות הבריטי, הבדיקות הפשוטות שאפשר לעשות באינטרנט מיועדות למבוגרים מגיל 18. גם הכלים שמבוססים על שאלון נכתבו למבוגרים: השאלון הקצר של NIDCD, המכון האמריקאי לחירשות והפרעות תקשורת, נכתב לגילים 18 עד 64.

הבדיקה העצמית באתר הזה בנויה על אותו שאלון, ומוצג בה במפורש שהיא מיועדת למבוגרים. לכן אנחנו לא ממליצים להעביר אותה לילד, גם לא «רק כדי לראות».

למה בדיקה אונליין לא מתאימה לילדים?

יש כמה סיבות, וחלקן נכונות גם למבוגרים:

• השאלות נכתבו על החיים של מבוגר. בשאלון של NIDCD שואלים, למשל, על עמיתים לעבודה, על לקוחות ועל ויכוחים עם בני המשפחה בגלל השמיעה. ילד לא יכול לענות על שאלות כאלה בצורה שיש לה משמעות.
• הבדיקה דורשת תגובה עקבית. צריך ללחוץ ברגע ששומעים צליל חלש מאוד, ולהקליד ספרות ששמעו ברעש. לפי ASHA, אצל ילדים צעירים משתמשים בשיטות שמותאמות לגיל, למשל בדיקה במשחק לגילים 2 עד 5.
• הציוד בבית לא מכויל. לפי ASHA, כלי סינון שונים זה מזה ותלויים בכיול של המכשיר.
• ילדים נבדקים בשיטות אחרות. אצל ילדים בוחרים בדיקה לפי הגיל ולפי היכולת של הילד להגיב, ולא לפי בדיקה אחת לכולם.

ומה אם הילד כבר עשה בדיקה כזו?

אל תסיקו ממנה מסקנה, לא לטוב ולא לרע. תוצאה «טובה» לא מוכיחה שהשמיעה תקינה, כי הבדיקה לא נבנתה לילדים. תוצאה «לא טובה» גם היא לא אבחנה. מה שקובע הוא אם יש לכם דאגה. אם יש, פונים לרופא/ת הילדים ומבקשים בדיקה. מה תוצאה של בדיקה אונליין אומרת אצל מבוגרים מסביר למה גם אצלם זה רק סינון.

איך כן בודקים שמיעה של ילדים?

הבחירה תלויה בעיקר בגיל וביכולת של הילד להגיב. בקיצור, לפי המקורות שמסוכמים בבדיקת שמיעה לילדים ולתינוקות:

• תינוקות: בדיקות סינון שלא דורשות תגובה, ואפשר לעשות אותן כשהתינוק נח או ישן.
• תינוקות ופעוטות: בדיקות התנהגותיות, שבהן הילד מסתובב אל אור או צעצוע כשהוא שומע צליל.
• פעוטות וילדי גן: בדיקה במשחק, שבה הילד עושה פעולה פשוטה בכל פעם שהוא שומע צליל.
• ילדים גדולים יותר: בדיקת צלילים עם אוזניות, כמו אצל מבוגרים. לפי ASHA, זו הבדיקה הנפוצה ביותר אצל ילדים גדולים ומבוגרים.

לפי ASHA, בבדיקת סינון «עוברים» או «לא עוברים». אי-מעבר אינו אבחנה של ירידה בשמיעה, אלא סימן שצריך בדיקת המשך. לפי ה-CDC, מי שלא עבר סינון צריך בדיקת שמיעה מלאה.

מתי פונים, ומתי לא מחכים?

ASHA כותבת שמשפחות עם דאגה לגבי השמיעה של הילד, או עם היסטוריה של ירידה בשמיעה במשפחה, יכולות לבקש בדיקה. ASHA מדגישה גם שילד שעבר את סינון השמיעה בלידה עלול להתקשות לשמוע בהמשך. כלומר, סינון שעבר בעבר לא מבטל דאגה של היום.

לפי NHS, ירידה בשמיעה יכולה להשפיע על התפתחות הדיבור של ילד ועל ההתקדמות שלו בבית הספר, ואצל תינוקות קשה יותר להבחין בה. אם משהו בתגובות של הילד לקולות ולדיבור מדאיג אתכם, זו סיבה טובה לשאול.

מה הורים כן יכולים לעשות?

• לרשום מצבים שבהם נראה שהילד לא שומע: איפה זה קרה, מה היה הרעש ברקע, והאם זה קורה בצד אחד.
• לשמור את תוצאות הבדיקות הקודמות של הילד, כולל סינון השמיעה בלידה, ולהביא אותן לבדיקה.
• לשאול את איש המקצוע איזו בדיקה הוא מתכנן, ולמה דווקא היא בגיל הזה.
• לשים לב לעוצמה באוזניות של הילד. על רעש ושמיעה בגיל צעיר: צעירים ורעש.

אם הילד כבר משתמש במכשיר שמיעה, או שזה עלה בשיחה: מכשירי שמיעה לילדים ולתינוקות. על אפליקציות שמציגות את עצמן כבדיקת שמיעה: אפליקציות «בדיקת שמיעה» וכלי האזנה בטלפון. אם אפליקציה מציינת גיל מינימלי, בודקים את זה בתיאור שלה לפני שימוש.