מה הדבר הראשון שכדאי לספר לצוות?

איך לפנות לקרוב כדי שישמע ויבין: מלפנים, בשם, באור טוב .

האם להשאיר את הוראות היצרן במסגרת?

כדאי שיהיה עותק נגיש לצוות, אם הקרוב מסכים.

לשאול שאלות פתוחות, לבקש מידע כתוב, ולדבר עם הצוות יחד איתו.

מתי	מה לקרוא
כמה שבועות לפני	"לפני המעבר"
ביום עצמו	"היום הראשון"
בימים הראשונים	"השבוע הראשון" ו"דברים שקל לפספס"
אחרי שבוע	"אחרי השבוע הראשון"

לשאול אותו מה חשוב לו: איך הוא רוצה שיפנו אליו, מה קשה לו, ומה הוא לא רוצה שיספרו. HLAA ממליצה לאנשים לומר במפורש איזו דרך תקשורת עובדת בשבילם ^[1].
דף מידע תקשורתי: עמוד אחד בגוף ראשון. ראו דף מידע תקשורתי אישי לדייר: מה כותבים ואיך משתמשים בו.

מכשיר שמיעה והאביזרים שלו: כולל מה שצריך לטעינה או לסוללות, לפי הוראות היצרן.
הוראות היצרן: עותק מודפס או קישור.
פרטי איש/אשת המקצוע שהתאים את המכשיר: כדי שהצוות ידע למי לפנות.
לוח מחיק קטן או מחברת.
קופסה מסומנת בשם: למכשיר, לשמירה בלילה.

להציג את הקרוב בעצמו: לא לדבר עליו מעל ראשו. לתת לו להציג את עצמו, ולהשלים אם הוא מבקש.
לספר לצוות מה עוזר: בקצרה, ולתת את דף המידע.
לבקש את המידע בכתב: שעות ארוחות, פעילויות, שמות של אנשי קשר. גם במקורות על ביקורי רופא ממליצים לבקש חומר כתוב ^[2].
לסייר יחד: חדר אוכל, חדר פעילות, מקום שקט לשיחה. לשים לב איפה רועש.
מקום קבוע למכשיר: לסכם עם הצוות איפה הוא נשמר בלילה. ראו שגרת מכשיר שמיעה במסגרת: תיאום בין המשפחה לצוות.

שמות חדשים: אפשר לכתוב לקרוב רשימה קצרה של שמות העובדים שפגש, והתפקידים שלהם.
מקום בחדר האוכל: לבדוק אם המקום שקיבל נוח לו. ראו ארוחות בחדר האוכל: איך לשבת, לשמוע ולהשתתף.
לוח זמנים: לבדוק אם יש לוח כתוב, ואם הקרוב יודע איפה הוא.
שיחות קבועות: טלפון או וידאו בשעה קבועה. ראו שיחת וידאו עם דייר במסגרת: תיאום, הכנה ושיחה.
הקשבה: לשאול את הקרוב מה קשה לו. לא להסיק מסקנות מהר.

הודעות בקול בלבד: הודעה שנאמרה פעם אחת בחדר האוכל עלולה לא להגיע.
כללים לא כתובים: "אחרי עשר שקט", "פעילות בקומה שנייה". כדאי לשאול עליהם במפורש.
פעמון או קריאה לעזרה: אם יש בחדר פעמון לקריאה לצוות, לבדוק עם הצוות איך הקרוב יידע שמישהו בדרך. אמצעים שמאותתים באור או ברטט קיימים ^[3]. העמוד לא קובע מה המסגרת מספקת.
מכשיר שלא חזר: אחרי מקלחת או מנוחה. לסכם מי מחזיר.

לעדכן את דף המידע לפי מה שלמדתם.
לקבוע שיחה קצרה עם הצוות, יחד עם הקרוב. ראו פגישה עם צוות המסגרת: כך גם הדייר שומע ומשתתף.
לשאול את הקרוב: "מה עוזר לך כאן? מה עדיין קשה?"

"הצוות מנוסה, אז הוא כבר יודע איך לדבר איתו." הצעה כללית של האתר: גם צוות מנוסה לא מכיר את ההעדפות של אדם מסוים. HLAA ממליצה לאנשים לומר במפורש מה עובד בשבילם ^[1].
"מספיק לספר פעם אחת." הצעה כללית של האתר: אנשי צוות מתחלפים במשמרות. מידע כתוב נשאר גם כשמי ששמע אותו הולך הביתה.
"אם הוא לא מתלונן, הכול בסדר." הצעה כללית של האתר: בימים הראשונים יש מי שלא רוצה להטריד. שאלות פתוחות עוזרות.
"המכשיר יסתדר לבד." NIA ממליץ, בהקשר של ליווי לרופא, לוודא שהמכשיר פועל ושהאדם מרכיב אותו ^[5]. כדאי לסכם מי עוזר בכך ביום־יום.

אומרים: לומר במפורש איזו דרך תקשורת עובדת ^[1], לבקש חומר כתוב ^[2], ואיך לפנות לאדם שמתקשה לשמוע ^[4].
אומרים: שיש אמצעי התראה שמאותתים באור או ברטט ^[3].
לא אומרים: שום דבר ספציפי על מעבר למסגרת. ההתאמה למעבר היא של האתר.
לא אומרים: מה מסגרת מספקת. זה מחוץ לתחום העמוד.

כל מסגרת מתנהלת אחרת. העמוד מציע נושאים לשיחה, לא נוהל.
העמוד לא עוסק בצד הרגשי של המעבר. ראו כשמישהו קרוב מתחיל לשמוע פחות: ליווי רגשי.
מסירת מידע אישי למסגרת: הקרוב מחליט מה נמסר. העמוד לא עוסק בשאלות על שמירת מידע.