כתוביות ותמלול חי: מה זה ומה המגבלות

מה העמוד מכסה ומה לא

• מכסה: סוגי כתוביות ותמלול, ההבדלים ביניהם, מגבלות כלליות, מגבלת העברית, ושיקולי פרטיות כלליים.
• לא מכסה: הוראות הפעלה בטלפון או במחשב (יש לכך עמוד קיים: כתוביות ותמלול חי בטלפון ובמחשב), המלצה על אפליקציות או ספקים, וזכויות לכתוביות.

איך להשתמש בעמוד

מונחים נוספים במילון: מילון מונחים: שמיעה, בדיקות ומכשירי שמיעה.

המונחים הבסיסיים

כתוביות

W3C מגדיר כתוביות כגרסה כתובה של הדיבור ושל מידע קולי שאינו דיבור, שנדרשת כדי להבין את התוכן ^[1]. "מידע קולי שאינו דיבור" הוא למשל צלצול טלפון, מחיאות כפיים או מוזיקה שמשנה את האווירה.

כתוביות סגורות ופתוחות

• סגורות: הצופה יכול להפעיל ולכבות אותן ^[2].
• פתוחות: הן חלק מהתמונה, ומוצגות תמיד ^[2].

כתוביות ותרגום

W3C מבחין בין כתוביות באותה שפה של הקול, לבין תרגום לשפה אחרת ^[1]. בישראל רגילים לראות תרגום בסרטים זרים. תרגום כזה עוזר להבין, אבל הוא לא תמיד כולל צלילים שאינם דיבור, והוא לא קיים כשהסרט מדובב לעברית.

תמליל

תמליל הוא טקסט מלא של הדיבור ושל צלילים חשובים, שאפשר לקרוא בנפרד מהסרטון או מהקלטת השמע ^[3]. הוא שימושי במיוחד לתוכן שמע בלבד, כמו פודקאסט.

שלוש דרכים להפיק כתוביות

1. כתוביות מוכנות מראש

נכתבות ונבדקות לפני שהתוכן מוצג, למשל בסרט או בסרטון מוקלט. יש זמן לתקן טעויות ולסמן מי מדבר.

2. כתוביות חיות שאדם מקליד

בזמן אירוע חי, כמו חדשות, הרצאה או פגישה, אדם מיומן מקליד את הדברים בתוכנה מיוחדת ^[2]. NIDCD מציין שיש השהיה קלה, כי צריך לשמוע כל מילה ולעבד אותה ^[2].

3. תמלול אוטומטי

תוכנה לזיהוי דיבור מפיקה טקסט בלי אדם. זה קיים בטלפונים, במחשבים ובתוכנות פגישות. W3C מציין שכתוביות אוטומטיות בלבד אינן עונות על צורכי המשתמשים, ובדרך כלל צריך לערוך אותן ^[1].

המגבלות, אחת אחת

דיוק

בכל שיטה יש טעויות. גם בכתוביות חיות שאדם מקליד יש טעויות מדי פעם, למשל כשמילה לא מוכרת ^[2]. בתמלול אוטומטי W3C מתאר צורך בעריכה משמעותית ^[1]. בפועל, טעות במילה אחת יכולה לשנות משמעות של משפט, ולכן כדאי לבדוק פרטים חשובים בדרך נוספת.

השהיה

כתוביות חיות מופיעות אחרי הדיבור, ולא בדיוק איתו ^[2]. כשמסתכלים גם על הפנים של הדובר, ההשהיה יכולה לבלבל. אפשר לבקש מהדובר לעצור לרגע בין נושאים.

שמות, מספרים ומונחים

NIDCD מציין שטעויות קורות, בין השאר, כשמופיעה מילה לא מוכרת ^[2]. שמות של אנשים ומקומות ומונחים מקצועיים הם דוגמה למילים כאלה. גם מספרים כדאי לבדוק פעמיים. כאן עוזר מידע כתוב נוסף: מצגת, דף תוכנית או סיכום אחרי הפגישה.

רעש וכמה דוברים

כשכמה אנשים מדברים יחד, או כשיש רעש רקע, גם אדם וגם מחשב מתקשים להבין. לכן כללי השיחה הרגילים עוזרים גם לכתוביות: דובר אחד בכל פעם ומיקרופון קרוב לדובר ^[4].

מגבלת העברית

זו המגבלה החשובה למשתמשים בישראל:

• Android Live Caption: עברית לא מופיעה ברשימת השפות הרשמית ^[5].
• Apple Live Captions: עברית לא מופיעה ברשימה הרשמית של התכונה. היא מופיעה בתכונות אחרות, כמו הכתבה ^[6]. Apple מציינת שהתכונה לא זמינה בכל השפות ^[7].
• Live Transcribe: זו אפליקציה, שמותקנת מראש רק בחלק מהטלפונים ^[8]. Google מציינת שהיא מכסה שפות רבות, אבל לא מצאנו רשימה רשמית שמאשרת עברית ^[9].

המשמעות: אין להניח שכתוביות אוטומטיות בטלפון יעבדו בעברית. גם תוכנות פגישה ופלטפורמות וידאו משתנות, ולא בדקנו את רשימות השפות שלהן. לפני אירוע חשוב כדאי לבדוק בפועל, בהגדרות של התוכנה, ולבקש סיכום כתוב.

פרטיות

תמלול אוטומטי מקשיב לכל מה שנאמר בחדר, כולל לאנשים שלא ביקשו להיות מתומללים. חלק מהתוכנות שומרות את הטקסט. לפני שימוש בשיחה עם אחרים כדאי לומר שמפעילים כתוביות, ולבדוק אם התמליל נשמר ואיפה. העמוד לא עוסק בצד המשפטי של הקלטה או של שמירת מידע.

שאלות לבדיקה לפני אירוע או פגישה עם כתוביות

בין אם אתם מארגנים ובין אם אתם משתתפים, כדאי לברר מראש:

• מי מפיק את הכתוביות? אדם שמקליד, תוכנה אוטומטית, או שילוב.
• באיזו שפה? ואם יש כמה שפות באירוע, מה קורה במעבר ביניהן.
• איפה הן מוצגות? על מסך גדול לכולם, או בטלפון או במחשב של כל משתתף.
• מה קורה עם שאלות מהקהל? אם השואל לא מדבר לתוך מיקרופון, גם אדם וגם תוכנה עלולים לא לקלוט.
• האם יהיה תמליל אחר כך? ואם כן, מי מקבל אותו ולכמה זמן הוא נשמר.
• מה עושים כשיש תקלה? למשל, סיכום כתוב כגיבוי.

השאלות האלה לא מניחות שיש חובה לספק כתוביות. הן עוזרות לדעת למה לצפות.

מה כתוביות לא מחליפות

• שפת סימנים: יש אנשים ששפת הסימנים היא דרך התקשורת המועדפת שלהם. כתוביות הן ערוץ אחר. ראו שפת הסימנים הישראלית: מה כדאי לדעת.
• שיחה מותאמת: גם עם כתוביות עוזר לדבר מול האדם, באור טוב ובקצב רגוע ^[4].
• מידע כתוב מסודר: כתוביות נעלמות מהמסך. מידע חשוב כדאי לתת גם בכתב.

איך לבחור בין האפשרויות

מי עוד נעזר בכתוביות

W3C מציין שכתוביות עוזרות גם לאנשים שמבינים מידע כתוב טוב יותר ממידע שנשמע ^[10]. כלומר, כתוביות אינן רק למי שמתקשה לשמוע. הצעה כללית של האתר: כשמארגנים אירוע, אפשר לחשוב על כתוביות ככלי לכל הקהל.

בלבולים נפוצים

• "אם יש כתוביות בטלפון, הן יעבדו בעברית." ברשימות הרשמיות שבדקנו לא מצאנו עברית ^[5][6]. Apple מציינת שהתכונה לא זמינה בכל השפות ^[7].
• "Live Transcribe מותקן בכל טלפון." Google מציינת שהאפליקציה מותקנת מראש רק בחלק מהטלפונים ^[8].
• "תמלול אוטומטי מדויק כמו אדם." W3C מציין שכתוביות אוטומטיות בלבד אינן עונות על צורכי המשתמשים ^[1].
• "תרגום לעברית בסרט זר הוא כתוביות." W3C מבחין בין כתוביות באותה שפה לבין תרגום לשפה אחרת ^[1].
• "כתוביות ותמליל זה אותו דבר." כתוביות מוצגות בזמן הצפייה. תמליל הוא טקסט שאפשר לקרוא בנפרד ^[3].

דוגמה: שיחה משפחתית בווידאו

הצעה כללית של האתר. נניח שיחת וידאו בעברית, עם סבתא שמתקשה לשמוע ועם כמה נכדים.

• לפני השיחה בודקים בהגדרות של התוכנה אם יש כתוביות בעברית. אם לא מצאתם, לא מניחים שיהיו.
• מדברים אחד־אחד, מול המצלמה, באור טוב ^[4].
• אחד המשתתפים כותב בצ'אט את הפרטים החשובים: שמות, תאריכים ושעות.
• בסוף שולחים סיכום קצר בהודעה.

כך, גם אם הכתוביות לא עובדות או טועות, הפרטים החשובים מגיעים.

מה המקורות אומרים ומה לא

• אומרים: מה הן כתוביות ותמליל, ושכתוביות חיות מופיעות בהשהיה ^[1][2][3].
• אומרים: אילו שפות מופיעות ברשימות של התכונות המובנות בטלפונים, נכון לתאריך הבדיקה ^[5][6].
• לא אומרים: עד כמה תמלול אוטומטי מדויק בעברית. לא מצאנו מקור רשמי על כך.
• לא אומרים: אילו תוכנות פגישה תומכות בעברית. לא בדקנו אותן.

מגבלות

• המידע על רשימות השפות נכון לתאריך הבדיקה, ומשתנה עם עדכוני מערכות הפעלה. לכן נקבע תאריך סקירה מוקדם.
• עמוד NIDCD על כתוביות עודכן לאחרונה ב-2017 ^[2].
• W3C הוא גוף תקינה בינלאומי. סיווג הדרגה שלו (T2) דורש אישור בודק שני.
• לא נבדקו תוכנות פגישה, פלטפורמות וידאו או ספקי כתוביות בישראל.
• לא מצאנו מקור רשמי שמודד את הדיוק של תמלול אוטומטי בעברית. לכן העמוד לא אומר אם הוא "טוב" או "גרוע".