אוזן סתומה או ירידה פתאומית בשמיעה? למה חשוב לא לחכות

מה העמוד מכסה ומה לא

• מכסה: למה אוזן סתומה וירידה פתאומית בשמיעה יכולות להרגיש אותו דבר, מה לא כדאי להניח, מה הרופא בודק באופן כללי, ומה לרשום לפני הביקור.
• לא מכסה: אבחון, תרופות, מינונים או סיכויי החלמה. הסבר מלא על המצב עצמו נמצא בירידה פתאומית בשמיעה.
• העמוד מיועד למבוגרים. הוא לא מחליף בדיקה אצל רופא.

למה התחושה מבלבלת

"האוזן סתומה" זה תיאור של תחושה, לא אבחנה. כמה מצבים שונים יכולים לגרום לה:

• שעווה. לפי MedlinePlus, שעווה יכולה לגרום לתחושת מלאות או לתחושה שהאוזן אטומה, וגם לירידה חלקית בשמיעה ^[6]. גם NHS מתאר תחושה שהאוזן חסומה כסימן לשעווה ^[5]. פרטים בשעווה באוזן.
• צינון ודלקת באוזן התיכונה. לפי NHS, דלקת באוזן התיכונה נגרמת לרוב מנגיפים כמו צינון ושפעת ^[7]. אחד הסימנים הוא תחושת לחץ או מלאות בתוך האוזן ^[7]. פרטים באוזן סתומה אחרי הצטננות.
• ירידה פתאומית בשמיעה מסוג תחושתי-עצבי. לפי NIDCD, זו ירידה מהירה ולא מוסברת בשמיעה, בבת אחת או במשך כמה ימים ^[1]. גם היא יכולה לבוא עם תחושת מלאות באוזן, סחרחורת או צלצול ^[1].

כלומר, אותה תחושה יכולה להופיע גם במצב פשוט וגם במצב דחוף. סקירה רחבה של כל הסיבות לשמיעה עמומה נמצאת בשמיעה עמומה או אוזן סתומה.

מה מאפיין ירידה פתאומית בשמיעה

לפי NIDCD, ירידה פתאומית בשמיעה פוגעת לעיתים קרובות באוזן אחת בלבד ^[1]. אנשים רבים שמים לב אליה כשהם מתעוררים בבוקר ^[1]. חלק שומעים "פופ" חזק ומבהיל רגע לפני שהשמיעה נעלמת ^[1]. היא יכולה להופיע בבת אחת או להתפתח במשך כמה ימים ^[1].

הסימנים האלה לא קובעים אבחנה. הם כן סיבה לא לחכות. אם אחת האוזניים שומעת פחות מהשנייה, גם כשאוזן אחת שומעת פחות מסביר מה זה יכול לומר. אם יש גם צלצול, ראו טנטון באוזן אחת.

למה לא מחכים

לפי NIDCD, יש אנשים שדוחים את הפנייה לרופא. הם מניחים שהשמיעה ירדה בגלל אלרגיה, דלקת סינוסים או שעווה שסותמת את התעלה ^[1]. אבל NIDCD ממליץ להתייחס לתסמינים של ירידה פתאומית בשמיעה כמצב חירום רפואי ולפנות לרופא מיד ^[1]. הסיבה: עיכוב באבחון ובטיפול, כשיש צורך בטיפול, עלול להפחית את יעילותו ^[1].

לפי NIDCD, טיפול בזמן מגדיל מאוד את הסיכוי שלפחות חלק מהשמיעה יחזור ^[1]. אין כאן הבטחה, רק סיבה טובה לא לדחות.

NHS הבריטי ממליץ לבקש תור דחוף כשיש ירידה פתאומית בשמיעה, באוזן אחת או בשתיהן ^[4]. NHS ממליץ על פנייה דחופה גם כשהשמיעה הולכת ומחמירה במשך ימים או שבועות, או כשיש ירידה בשמיעה יחד עם כאב אוזן או הפרשה ^[4]. רשימה מרוכזת של מצבים דחופים נמצאת במתי זה דחוף.

מה לא כדאי להניח

מה הרופא בודק, באופן כללי

הבדיקה נועדה קודם כול להבין מאיזה סוג הירידה. לפי NIDCD, הרופא שולל קודם ירידה בשמיעה מסוג הולכתי, כלומר ירידה בגלל חסימה באוזן, כמו נוזל או שעווה ^[1]. ההבדל בין שני הסוגים מוסבר בסוגי ירידה בשמיעה.

השלב הבא הוא בדיקת שמיעה. לפי NIDCD, כשאין סיבה ברורה, נעשית בדיקה בשם אודיומטריה של צלילים טהורים ^[1]. לפי NIDCD, בדיקת השמיעה צריכה להיעשות תוך ימים ספורים מהופעת התסמינים ^[1]. ההנחיה של AAO-HNS ממליצה לבצע בדיקת שמיעה בהקדם האפשרי ^[3]. מה קורה בבדיקה עצמה מוסבר בביקור בבדיקת שמיעה.

לפעמים הרופא מבקש בדיקות נוספות, כדי לחפש סיבה. לפי NIDCD, אלה יכולות לכלול בדיקות דם, בדיקת הדמיה (לרוב MRI) ובדיקות שיווי משקל ^[1]. ההנחיה של AAO-HNS ממליצה גם לבדוק אם יש בעיה בעצב השמיעה או בדרכי השמיעה שמאחורי האוזן הפנימית ^[3]. מה בדיוק נדרש, ומה הטיפול, הרופא מחליט לפי הבדיקה.

מה לרשום לפני הביקור

כשהשמיעה יורדת פתאום, קל לשכוח פרטים. רשימה קצרה יכולה לעזור לרופא, כי אלה בדיוק הדברים שמתוארים כסימנים של המצב ^[1][4]:

• מתי זה התחיל. בבוקר כשהתעוררתם? בבת אחת או במשך כמה ימים? ^[1]
• איזו אוזן. אחת או שתיהן ^[1][4].
• מה הרגשתם לפני. למשל "פופ" באוזן ^[1].
• סימנים נוספים. סחרחורת, צלצול, תחושת מלאות ^[1], כאב אוזן או הפרשה ^[4].
• מה קרה בימים האחרונים. צינון, דלקת באוזן ^[7], טיסה או רעש חזק ^[4].
• האם השמיעה ממשיכה להשתנות. משתפרת, יציבה או מחמירה ^[4].
• מה כבר ניסיתם. חשוב לומר אם הוכנס משהו לאוזן ^[5].
• תרופות שאתם לוקחים ומצבים רפואיים קודמים. כדאי שתהיה לכם רשימה מוכנה.

מתי לפנות לאיש מקצוע

• מיד, באותו יום: ירידה פתאומית בשמיעה, במיוחד באוזן אחת, גם אם נראה שזו "רק" אוזן סתומה ^[1][4]. פנו לרופא, ואם אין תור זמין, לשירות רפואה דחופה.
• בדחיפות (תור דחוף): ירידה בשמיעה עם כאב אוזן או הפרשה, או שמיעה שהולכת ומחמירה במשך ימים או שבועות ^[4].
• לבדיקה מתוכננת: תחושת סתימה שנמשכת ולא חולפת ^[5]. שאלות על התפקיד של כל איש מקצוע מוסברות באודיולוג או רופא.