הטלוויזיה בחדר המשותף תמיד דולקת. מה עושים?

מחפשים פינה אחרת: חדר הקרוב, מרפסת או לובי שקט יותר . לא מתחילים שיחה חשובה ליד הטלוויזיה.

כדאי לבוא כל המשפחה ביחד?

לשיחה עדיף מעט מבקרים בכל פעם. אפשר לשאול את הקרוב מה הוא מעדיף.

האם לבקש מהצוות לטפל במכשיר השמיעה?

האתר לא נותן הנחיות לטיפול במכשיר. שואלים את הקרוב ואת מי שאחראי לכך במסגרת.

כמה זמן כדאי שיימשך הביקור?

אין כלל קבוע. שואלים את הקרוב מה נוח לו. אם הביקור ארוך, אפשר לשלב הפסקה שקטה; ASHA מזכירה "הפסקות הקשבה" .

מה אם הקרוב לא רוצה שהצוות יידע שקשה לו לשמוע?

זו החלטה שלו. אפשר להציע, אבל לא לשתף בלי הסכמה. ראו לעזור בלי להשתלט.

ביקור אצל הורה בבית אבות או דיור מוגן: שיחה כשקשה לשמוע

מה העמוד מכסה ומה לא

מכסה: הביקור של המשפחה עצמה, מבחינת תקשורת בלבד.
לא מכסה: בחירת מסגרת, זכויות דיירים, טיפול במכשירי שמיעה, הנחיות לצוות (לצוות ראו תקשורת עם דיירים בבית אבות וצוות סיעודי), מצבים של קושי בזיכרון.

העמוד הוא מידע כללי למשפחות. הוא לא הצעת שירות למסגרות.

לפני הביקור

לשאול את הקרוב מה נוח לו: שעה, מקום, כמה מבקרים. NIA ממליץ לשאול איך אפשר לעזור ^[1].
לבחור שעה שקטה, אם אפשר: לא בזמן ארוחה משותפת או פעילות קולנית. זו הצעה כללית של האתר.
לתאם מספר מבקרים. שיחה עם מבקר אחד או שניים קלה יותר משיחה עם קבוצה. NIA ממליץ שרק אדם אחד ידבר בכל פעם ^[1].

איפה יושבים

פינה שקטה: חדר הקרוב, מרפסת, פינה רחוקה מהטלוויזיה. MedlinePlus ממליץ לבחור אזור שקט עם פחות פעילות ורעש, למשל בלובי ^[2].
מול הפנים, באור טוב ^[1]^[2]. אם יש חלון, עדיף שהאור יהיה על הפנים שלכם ולא מאחוריכם.
בגובה העיניים: אם הקרוב יושב, גם אתם יושבים.

בזמן השיחה

קוראים בשם לפני שמתחילים ^[2].
מדברים מעט חזק מהרגיל, בלי לצעוק ^[1]^[2].
מנסחים מחדש כשמשהו לא הובן ^[1]^[2]. ראו לנסח מחדש.
אם הקרוב משתמש במשקפיים, לוודא שהן בהישג יד. NIA מזכיר משקפיים בהקשר של ביקור רפואי ^[3]; ההרחבה לביקור משפחתי היא של האתר.
אם הקרוב משתמש במכשיר שמיעה, אפשר לשאול אותו אם הוא רוצה להרכיב אותו לשיחה. טיפול במכשיר — לפי הוראות היצרן או מי שהתאים אותו, ובאחריות מי שהוגדר לכך.

לפני שיוצאים

פתק קצר עם מה שסוכם: מתי הביקור הבא, מי יתקשר, מה צריך להביא. NHS מזכיר שאפשר לבקש שיכתבו דברים ^[4].
לשאול אם יש משהו שהוא רוצה להעביר לצוות או למשפחה.

תיאום עם הצוות

אם הקרוב רוצה, אפשר לספר לצוות מה עוזר לו בשיחה: מול הפנים, בלי רעש, דברים חשובים בכתב. HLAA מציע לומר במפורש איזו דרך תקשורת עובדת ^[5]. כרטיס קצר יכול לעזור: ראו כרטיס תקשורת אישי.

את המידע משתפים רק בהסכמת הקרוב. ראו לעזור בלי להשתלט.

כשהביקור מתקיים בחדר המשותף

לפעמים אין פינה שקטה, והביקור מתקיים בחדר המשותף או בלובי. הטבלה מציעה מה אפשר לעשות במצבים נפוצים. היא הצעה כללית של האתר, על בסיס העקרונות שבמקורות.

מצב	מה אפשר לעשות
טלוויזיה דולקת בחדר המשותף	לעבור לפינה רחוקה, למרפסת או לחדר של הקרוב ^[2]
דיירים ומבקרים אחרים מדברים מסביב	לשבת בזווית שבה הקרוב רואה את פניכם, ולדבר אחד-אחד ^[1]
חלון בהיר מאחוריכם	להחליף מקומות, כך שהאור יהיה על הפנים שלכם ^[2]
צריך למסור פרט חשוב: תאריך, שעה, שם	לומר, וגם לכתוב בפתק ^[4]
בן משפחה רוצה להצטרף בשיחת וידאו	להחזיק את המסך מול הקרוב, באור טוב, ולוודא שרק אחד מדבר. ראו נכדים ושיחות וידאו

בלבולים נפוצים

"דיברנו חזק, אז הוא שמע." NIA ממליץ לדבר מעט חזק מהרגיל, בלי לצעוק ^[1]. בחדר משותף, צעקה גם מושכת תשומת לב שהקרוב אולי לא רוצה.
"נבוא כולנו, יהיה שמח." לשיחה, מבקר אחד או שניים בכל פעם קלים יותר. אפשר לחלק את הביקורים לאורך השבוע, אם הקרוב מעדיף.
"הצוות כבר יודע מה עוזר לו." לא בהכרח. אם הקרוב רוצה, כדאי לומר במפורש איזו דרך תקשורת עובדת ^[5].
"הוא לא אמר שקשה לו, אז הכול בסדר." ASHA מעודדת את מי שמתקשה לשמוע לומר כשקשה לו לשמוע או להבין ^[6]. אפשר להקל עליו בשאלה פתוחה: "המקום הזה נוח לך לשיחה?"

רשימה קצרה לביקור

☐ שאלנו מה נוח, ותיאמנו שעה.
☐ פינה שקטה, מול הפנים, באור טוב.
☐ מבקר אחד מדבר בכל פעם.
☐ משקפיים בהישג יד, אם יש.
☐ פתק סיכום לפני שיוצאים.

מגבלות

כל מסגרת שונה בסידורים ובכללים שלה. העמוד לא מתאר מסגרות בישראל.
העמוד עוסק רק בתקשורת בביקור. הוא לא עוסק בבריאות, בזיכרון או ברווחה של הדייר.
לא נבדק מקור ישראלי רשמי לנושא.

ביקור אצל קרוב במסגרת מגורים: איך מקלים על השיחה