האוזן החיצונית ותעלת השמע: מה תפקידן

את החלק הזה של האוזן כולם מכירים. רואים אותו במראה, נוגעים בו, ותולים עליו משקפיים. אבל האוזן החיצונית היא לא רק קישוט. היא התחנה הראשונה במסלול של הצליל, והיא עושה עבודה שקטה וחשובה עוד לפני שהצליל מגיע לעור התוף. המאמר מתאר את האנטומיה ואת התפקוד שלה. את המסלול כולו, מהאוויר ועד המוח, אפשר לקרוא במאמר המסלול של הצליל באוזן.

ממה בנויה האוזן החיצונית

לאוזן החיצונית יש שני חלקים:

• האפרכסת. החלק הנראה, בצד הראש. היא בנויה מסחוס גמיש שמכוסה בעור, ובחלק התחתון שלה יש תנוך רך.
• תעלת השמע. צינור צר שמוביל מהפתח שבאפרכסת פנימה, עד עור התוף.

שני החלקים פועלים יחד. האפרכסת אוספת את הצליל מהסביבה, והתעלה מובילה אותו פנימה. בקצה התעלה נמצא עור התוף, שמסמן את סוף האוזן החיצונית ואת תחילת האוזן התיכונה.

למה לאפרכסת יש קפלים

אם מסתכלים על אפרכסת מקרוב, רואים בה קימורים, שקעים ובליטות. הצורה הזו לא מקרית. גלי הקול פוגעים בקפלים, חלקם מוחזרים, וחלקם נכנסים ישר לתעלה. התוצאה היא שהצליל משתנה מעט לפני שהוא נכנס פנימה.

השינוי הזה תלוי בכיוון. צליל שמגיע מלפנים פוגש את הקפלים בדרך אחת. צליל שמגיע מאחור, מלמעלה או מלמטה פוגש אותם בדרך אחרת. המוח לומד לזהות את ההבדלים הקטנים האלה, ומשתמש בהם כדי להבין מאיפה בא הצליל.

כיוון: עבודה משותפת

כדי לדעת אם צליל מגיע מימין או משמאל, המוח משווה בעיקר בין שתי האוזניים: איזו אוזן שמעה קודם, ואיזו שמעה חזק יותר. אבל ההשוואה הזו לא מספיקה כדי להבחין בין לפנים ומאחור, או בין למעלה ולמטה. כאן נכנסת לתמונה צורת האפרכסת. על השמיעה בשתי אוזניים יש מאמר נפרד באתר.

לכל אדם אפרכסת קצת שונה. המוח מתרגל לצורה של האוזניים שלו, ולכן הוא יודע לפרש את השינויים שהן יוצרות.

תעלת השמע ומה היא עושה לצליל

תעלת השמע היא לא צינור ישר. היא מעוקלת מעט, והעיקול עוזר להגן על עור התוף שבקצה. החלק החיצוני של התעלה בנוי מסחוס, והחלק הפנימי עובר בתוך עצם.

התעלה כתיבת תהודה

לתעלה יש גם תפקיד אקוסטי. בגלל האורך והצורה שלה, היא מחזקת באופן טבעי חלק מהצלילים שעוברים בה. החיזוק הזה בולט בתחום של צלילים שחשובים להבנת דיבור. אפשר לדמות את זה לבקבוק שמשמיע צליל כשנושפים מעל הפתח שלו: לחלל יש צליל שהוא "אוהב" ומחזק.

שעווה: חלק טבעי מהתעלה

בעור של החלק החיצוני בתעלה יש בלוטות שמייצרות שעווה. השעווה לוכדת אבק, עוזרת לשמור על העור לח ומוגן, ובדרך כלל נעה החוצה מעצמה עם תנועות הלסת. כשהשעווה מצטברת וחוסמת את התעלה, הצליל שמגיע לעור התוף יכול להיחלש. על כך אפשר לקרוא במאמר שעווה באוזן: מה היא עושה.

עור התוף כגבול

עור התוף הוא קרום דק ומתוח בקצה התעלה. כשגלי הקול מגיעים אליו, הוא רוטט. הרטט עובר משם לשלוש העצמות הקטנות של האוזן התיכונה, וממשיך אל האוזן הפנימית, שם הוא הופך לאות עצבי. על השלב הזה יש הסבר במאמר מה קורה בשבלול.

עור התוף משמש גם כמחסום. הוא מפריד בין התעלה, שפתוחה לסביבה, לבין האוזן התיכונה, שהיא חלל סגור. כל מה שמשנה את התעלה או את עור התוף, כמו חסימה, נוזל או פגיעה, יכול להשפיע על האופן שבו הצליל עובר הלאה.

מתי פונים לרופא

אם יש כאב באוזן, הפרשה מהתעלה, תחושת אטימות שלא עוברת, שינוי בשמיעה, נפיחות או אדמומיות של האפרכסת, פנו לרופא אף-אוזן-גרון או לרופא המשפחה. אל תכניסו חפצים לתעלה כדי לבדוק או לנקות אותה. המאמר מסביר מבנה ותפקוד כלליים, ולא מחליף בדיקה.

מה חשוב לזכור

• האוזן החיצונית כוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע, ועור התוף הוא הגבול שלה.
• הקפלים של האפרכסת עוזרים למוח לזהות כיוון של צליל, בעיקר לפנים ומאחור.
• תעלת השמע מעוקלת, והיא מחזקת באופן טבעי חלק מצלילי הדיבור.
• שעווה היא חלק טבעי מהתעלה, אבל הצטברות שלה יכולה להחליש את הצליל.
• כאב, הפרשה או שינוי בשמיעה הם סיבה לפנות לרופא.