האוזן התיכונה: עור התוף, העצמות הזעירות וחצוצרת השמע

איפה האוזן התיכונה נמצאת

נהוג לחלק את האוזן לשלושה חלקים: החיצונית, התיכונה והפנימית. האוזן החיצונית כוללת את האפרכסת ואת תעלת האוזן. בקצה התעלה נמצא עור התוף. מאחוריו מתחילה האוזן התיכונה. היא חלל קטן מלא אוויר, בתוך עצם הגולגולת.

האוזן התיכונה היא "תחנת מעבר". היא מקבלת רטט מהאוויר, ומעבירה אותו הלאה אל האוזן הפנימית, שם הרטט הופך לאות עצבי. את התמונה המלאה, מהאפרכסת ועד המוח, מתאר המאמר איך האוזן שומעת.

עור התוף והעצמות הזעירות

עור התוף

עור התוף הוא קרום דק ומתוח, שסוגר את קצה תעלת האוזן. כשגל קול מגיע אליו, הוא מתחיל לרטוט. הרטט שלו משקף את הקול: קול חזק מזיז אותו יותר, וקול מהיר בתדר מזיז אותו מהר יותר.

מכיוון שעור התוף עדין, חשוב לא להכניס חפצים לתעלה. על כך בהרחבה במאמר שעווה באוזן.

שלוש העצמות

מאחורי עור התוף יש שרשרת של שלוש עצמות זעירות. לפי הסדר:

1. הפטיש, שמחובר לעור התוף.
2. הסדן, שנמצא באמצע.
3. הארכובה, שנוגעת בפתח של האוזן הפנימית, שנקרא החלון הסגלגל. היא נחשבת לעצם הקטנה ביותר בגוף.

כשעור התוף רוטט, העצמות זזות יחד, כמו מנוף קטן. הן מעבירות את הרטט אל האוזן הפנימית.

למה צריך את התחנה הזאת

האוזן הפנימית מלאה בנוזל. קול שעובר ישירות מאוויר לנוזל מאבד חלק גדול מהאנרגיה שלו. עור התוף והעצמות עוזרים להתגבר על זה. הם מרכזים את הכוח מעור התוף, שהוא יחסית רחב, אל החלון הסגלגל, שהוא קטן בהרבה. כך הרטט מגיע לאוזן הפנימית בצורה יעילה יותר.

באוזן התיכונה יש גם שני שרירים קטנים שמחוברים לעצמות. בתגובה לקולות חזקים מאוד הם מתכווצים, ומקטינים מעט את התנועה של השרשרת. זו תגובה טבעית של הגוף. היא לא מספיקה כדי להגן על השמיעה מפני רעש חזק, ולכן היא לא תחליף להגנה על האוזניים.

חצוצרת השמע ותחושת לחץ

מה זו חצוצרת השמע

חצוצרת השמע היא צינור צר. היא מחברת את האוזן התיכונה לחלק האחורי של האף והגרון. ברוב הזמן היא סגורה. היא נפתחת לרגע בזמן פעולות כמו בליעה או פיהוק.

לחצוצרת יש תפקיד חשוב: לאזן את הלחץ. כדי שעור התוף ירטוט בחופשיות, הלחץ משני צדדיו צריך להיות דומה. מצד אחד יש את האוויר בתעלת האוזן, ומצד שני את האוויר באוזן התיכונה. כשהחצוצרה נפתחת, אוויר נכנס או יוצא, והלחץ מתאזן.

תחושת לחץ בטיסה

בטיסה, בעיקר בזמן המראה ונחיתה, לחץ האוויר בתא משתנה. גם בנסיעה בהרים או במעלית בבניין גבוה זה יכול לקרות. אם הלחץ בחוץ משתנה מהר יותר ממה שהחצוצרה מאזנת, עור התוף נמתח מעט לכיוון אחד. רבים מרגישים אז "אוזניים סתומות", לחץ, או שהקולות נשמעים עמומים. כשהלחץ מתאזן, אפשר לפעמים לשמוע או להרגיש "פופ" קטן.

המאמר הזה מסביר את המנגנון בלבד. הוא לא נותן הוראות או טיפים לטיסה. אם יש לכם שאלה לגבי טיסה עם בעיה באוזניים, שאלו רופא.

כשמשהו לא עובד כמו שצריך

בעיות באוזן התיכונה, כמו נוזל או דלקת, יכולות להפריע להעברת הרטט. אז הקול לא מגיע ביעילות אל האוזן הפנימית. גם חור בעור התוף, או שינוי בתנועה של העצמות הזעירות, יכולים להשפיע על ההעברה. כשחצוצרת השמע לא נפתחת כמו שצריך לאורך זמן, הלחץ באוזן התיכונה עלול להישאר לא מאוזן, ותחושת הסתימה נמשכת.

ירידה בשמיעה שקשורה לאוזן החיצונית או התיכונה נקראת ירידה מסוג הולכתי. השם בא מכך שהבעיה היא בהולכה של הקול, כלומר בדרך שלו אל האוזן הפנימית. על ההבדלים בין הסוגים אפשר לקרוא במאמר סוגי ירידה בשמיעה.

מתי פונים לרופא

המידע כאן כללי ואינו מחליף בדיקה. פנו לרופא אף-אוזן-גרון או לרופא המשפחה אם:

• תחושת הלחץ או הסתימה באוזן לא חולפת.
• יש כאב באוזן, הפרשה מהאוזן או חום.
• שמתם לב לירידה בשמיעה, באוזן אחת או בשתיהן.
• יש סחרחורת, או צלצול באוזן.
• הייתה מכה בראש או באוזן, או רעש חזק מאוד ופתאומי.

מה חשוב לזכור

• האוזן התיכונה היא חלל מלא אוויר מאחורי עור התוף.
• עור התוף ושלוש העצמות הזעירות מעבירים את רטט הקול אל האוזן הפנימית.
• חצוצרת השמע מחברת את האוזן התיכונה לחלק האחורי של האף ועוזרת לאזן לחץ.
• שינוי מהיר בלחץ האוויר, למשל בטיסה, יכול לגרום לתחושת לחץ או סתימה.
• תחושה שלא חולפת, כאב או ירידה בשמיעה הם סיבה לפנות לרופא.