אוטוסקלרוזיס: כשעצם באוזן התיכונה מפסיקה לזוז

מה קורה באוזן

באוזן התיכונה יש שלוש עצמות זעירות שמעבירות את הרטט מעור התוף לאוזן הפנימית. לפי NIDCD, באוטוסקלרוזיס יש בנייה לא תקינה של עצם באוזן התיכונה, והיא משבשת את מעבר הצליל. האוזן התיכונה מסביר את המבנה.

איך זה מורגש

לפי NIDCD, התסמין הנפוץ ביותר הוא ירידה בשמיעה. היא מתחילה לרוב באוזן אחת, יכולה להתקדם לאט, ולפעמים פוגעת קודם בצלילים נמוכים. אצל חלק מהאנשים יש גם סחרחורת, בעיות שיווי משקל או צלצול.

למי זה נפוץ

לפי NIDCD, במקרים רבים אוטוסקלרוזיס נחשבת תורשתית ונוטה לעבור במשפחה. ראו האם ירידה בשמיעה עוברת במשפחה. הסיבה המדויקת עדיין לא ידועה.

איך מאבחנים

לפי NIDCD, רופא אף-אוזן-גרון או איש מקצוע בתחום השמיעה שולל קודם מצבים אחרים, ואז משתמש בבדיקת שמיעה ובבדיקת אוזן תיכונה. לפעמים נעשית גם בדיקת CT. טימפנומטריה והולכת אוויר והולכת עצם מסבירים את הבדיקות.

מה האפשרויות

• מכשירי שמיעה, במקרים קלים. הם מגבירים את הצליל, אבל לא מתקנים את בעיית העצם.
• ניתוח (סטפדקטומיה), שבו מנתח מכניס שתל קטן שעוקף את העצם התקועה. לפי NIDCD, אחרי הניתוח עשויה להישאר ירידה מסוימת בשמיעה, ובמקרים נדירים השמיעה יכולה להחמיר.

לפי NIDCD, אין כיום טיפול תרופתי יעיל. את ההחלטה מקבלים עם רופא אף-אוזן-גרון.

מה חשוב לזכור

• באוטוסקלרוזיס, עצם באוזן התיכונה משבשת את מעבר הצליל.
• התסמין הנפוץ: ירידה בשמיעה שמתחילה לרוב באוזן אחת ומתקדמת לאט.
• במקרים רבים היא עוברת במשפחה.
• האבחנה: בדיקת שמיעה, בדיקת אוזן תיכונה ולפעמים CT.
• האפשרויות: מכשירי שמיעה או ניתוח; אין טיפול תרופתי יעיל.