מערכות קריאה והתראה לדיירים כבדי שמיעה בדיור מוגן ובבית אבות

מה העמוד מכסה ומה לא

• מכסה: מה זו מערכת קריאה לדיירים, למה צליל לבד לא תמיד מספיק, אילו דרכי התראה נוספות קיימות, ואילו שאלות כדאי לשאול את המסגרת.
• לא מכסה: מחירים ועלויות, המלצה על מוצר או ספק, דרישות חוק בישראל, או הוראות התקנה. עלויות משתנות מאוד בין מערכות ומסגרות. את השאלה הזו כדאי להפנות למסגרת או לספק.
• על הרגלי תקשורת יומיומיים עם דיירים יש עמודים נפרדים: תקשורת בבית אבות: הנחיות לצוות ותקשורת בדיור מוגן ובבתי אבות.

מה זו מערכת קריאה לדיירים

מערכת קריאה (באנגלית nurse call) היא הדרך של הדייר לבקש עזרה מהצוות. בדרך כלל יש לחצן ליד המיטה, ולפעמים גם בשירותים ובמקלחת. כשהדייר לוחץ, הקריאה מגיעה לאיש צוות או לעמדה מרכזית.

כדי להבין את הרעיון, אפשר להסתכל על דוגמה מחו"ל. בארה"ב, התקנות לבתי אבות דורשות מערכת שמעבירה את הקריאה ישירות לאיש צוות או לעמדת צוות מרכזית ^[1]. לפי התקנות, הקריאה צריכה להיות אפשרית מליד המיטה של כל דייר, ומהשירותים והמקלחות ^[1]. הכללים בישראל עשויים להיות שונים. העמוד הזה לא עוסק בהם.

מה בדיוק כלול במערכת משתנה ממקום למקום. לכן כדאי לשאול את המסגרת עצמה. שאלות מוצעות מופיעות בהמשך העמוד.

למה צליל לבד לא תמיד מגיע

הלחצן עצמו לא דורש שמיעה. הקושי מתחיל בדרך חזרה: איך הצוות עונה, ואיך מודיעים לדייר על משהו.

• אינטרקום. בחלק מהמסגרות הצוות עונה דרך רמקול בחדר. בהנחיות לאשפוז של HLAA, ארגון של אנשים עם ירידה בשמיעה, מומלץ לומר לצוות שהדייר לא ישמע דרך אינטרקום ^[2]. באותן הנחיות לאשפוז מומלץ גם לתלות פתק באינטרקום של עמדת האחיות, שמציין שהדייר שומע פחות ^[3].
• הודעות כלליות. הודעה ברמקול על ארוחה או פעילות עלולה לא להגיע. כדאי שתהיה גם דרך כתובה או אישית למסור אותה.
• לילה. לפי מכבי האש של מדינת אורגון, רוב האנשים מסירים את מכשירי השמיעה ואת השתלי השבלול כשהם ישנים ^[7]. כך דייר ששומע לא רע ביום עלול לא לשמוע צלצול או אזעקה בלילה.

דרכי התראה שלא תלויות רק בשמיעה

לפי NIDCD, מכשירי התראה משתמשים בצליל, באור, ברטט או בשילוב שלהם ^[4]. אותו עיקרון מתאים גם למסגרת מגורים.

אזעקת אש. לפי מנהל הכבאות האמריקאי (USFA), יש גלאי עשן לאנשים עם ירידה בשמיעה. הם יכולים לכלול נורות מהבהבות ו/או רטט ^[6]. מכבי האש של אורגון ממליצים על גלאי עם הבהוב או עם רטט ^[7]. הם גם מזהירים: התראה מהבהבת לא מומלצת למי שיש לו הפרעה התקפית (אפילפסיה) ^[7]. אם זה המצב אצל הדייר, דברו על כך עם המסגרת.

רטט בשינה. לפי ACL, משרד אמריקאי לשירותים לקהילה, מרטט מיטה משתמש ברטט כדי להעיר. אפשר לכוון את עוצמת הרטט למי שישן שינה קלה או עמוקה ^[5].

צוות שיודע. שום מערכת לא מחליפה צוות שמודע לשמיעה של הדייר. בהנחיות לאשפוז של HLAA מומלץ לוודא שיש תוכנית לשימוש בהתראות חזותיות במקרה חירום ^[3]. RNID, ארגון שמיעה בריטי, ממליץ לרשום בתוכנית הטיפול אם לדייר יש מכשיר שמיעה ^[8], ולשאול את הדיירים מה הצרכים שלהם בתקשורת ^[8]. RNID מונה גלאי עשן מהבהבים בין העזרים שיכולים לעזור ^[8].

על אמצעי התראה בבית ועל התראות ברטט בשעון חכם, ראו אמצעי התראה בבית ושעון חכם והתראות.

מה כדאי לשאול את המסגרת

אפשר לשאול בפגישה עם הצוות או בביקור. מדובר בשאלות, לא בדרישות. המטרה היא להבין מה קיים ומה אפשר להתאים.

על הקריאה לעזרה:

• איך הדייר קורא לצוות, ומאילו מקומות? ליד המיטה, בשירותים, במקלחת? ^[1]
• איך הצוות עונה לקריאה? האם מישהו מגיע לחדר, או שעונים דרך רמקול? ^[2]
• האם הדייר יכול לדעת שהקריאה התקבלה, גם בלי לשמוע? למשל נורה או מסך.
• האם המערכת כוללת לחצן נייד, כמו תליון או צמיד, שהדייר יכול לשאת עליו?
• האם יש מסך בחדר, או חיבור של המערכת לטלפון של הצוות?

על הלילה:

• איך מעירים או מודיעים לדייר בלילה, כשמכשירי השמיעה לא עליו? ^[7]
• איפה נשמרים מכשירי השמיעה בלילה, וקרוב כמה הם למיטה? מכבי האש של אורגון ממליצים לשמור אותם ליד המיטה ^[7].

על אזעקת אש וחירום:

• האם באזור המגורים של הדייר יש התראה באור או ברטט? ^[6]
• האם יש תוכנית חירום שכוללת התראות חזותיות ^[3], ומי אחראי להעיר את הדייר?

על הצוות:

• האם כל המשמרות יודעות שהדייר שומע פחות? האם זה רשום בתוכנית הטיפול? ^[8]
• האם יש סימון מוסכם, למשל פתק בעמדת האחיות? ^[3]

עוד שאלות על תקשורת עם הצוות יש במה אפשר לשאול מסגרת על תקשורת.

טיפים מעשיים למשפחות ולצוות

• לבדוק יחד עם הדייר. בקשו מהדייר ללחוץ על הלחצן, וראו מה קורה. האם הוא מבין שהקריאה התקבלה?
• לשאול את הדייר מה מתאים לו ^[8]. יש מי שמעדיף אור, ויש מי שמעדיף רטט.
• להעביר מידע בכתב. דף קצר על השמיעה של הדייר עוזר לכל משמרת. ראו דף מידע תקשורתי אישי לדייר.
• לתאם את שגרת המכשיר. מי מסיר את המכשירים בערב, ואיפה שמים אותם. ראו תיאום שגרת מכשיר עם הצוות ומכשירי שמיעה בדיור מוגן.
• לחזור לנושא מדי פעם. שמיעה יכולה להשתנות, וגם הצוות מתחלף. כדאי לבדוק שוב אחרי כמה חודשים.
• לשאול על עלויות ישירות את המסגרת או את הספק. הן משתנות בין מערכות ובין מסגרות.

לפני ביקור, כדאי לקרוא גם על ביקור במסגרת מגורים.

מתי לפנות לאיש מקצוע

• כשנראה שהדייר מפספס יותר צלצולים, קריאות או שיחות מבעבר. אולי השמיעה השתנתה. עוד בסימנים לירידה בשמיעה אצל דיירים.
• כשמכשיר השמיעה לא נראה תקין או לא נוח לדייר. פנו למי שהתאים אותו.
• כשיש שאלה רפואית, למשל על התראה מהבהבת אצל מי שיש לו אפילפסיה ^[7]. פנו לרופא.
• בדיקת שמיעה נעשית אצל קלינאי/ת תקשורת או רופא/ת אף אוזן גרון. מה קורה בבדיקה מוסבר בביקור בבדיקת שמיעה.